צעירים שואלים
מה אוכל לעשות אם אני סובל מבעיה בריאותית? (חלק ב׳)
בעיות בריאותיות לובשות צורות רבות.
אצל אנשים מסוימים התסמינים נראים כלפי חוץ, ואילו אצל אחרים הם פנימיים בלבד.
יש בעיות בריאותיות ש”קופצות לביקור” מדי פעם, ואילו אחרות ”מתנחלות” בגוף ומקשות על האדם מדי יום.
יש מחלות הניתנות לריפוי או לפחות אפשר לטפל בהן, ואילו אחרות הן ניווניות ואולי אף מסכנות חיים.
צעירים נאלצים להתמודד כיום עם כל סוגי בעיות הבריאות הללו. במאמר זה תכיר ארבעה צעירים המתמודדים עם קשיים אלה. אם אתה סובל מבעיה בריאותית, אולי תתעודד מדבריהם.
גוונאל
מה שהכי קשה לי זה לקבל את המגבלות שלי. אני רוצה לעשות כל כך הרבה דברים, אבל כל יום אני נאלצת להשלים עם מצבי.
אני סובלת מהפרעה מוטורית נוירומוסקולרית שמונעת מהמוח שלי להעביר מידע נכון לגוף. איברים שונים בגופי, מכף רגל ועד ראש, לפעמים רועדים או נעשים משותקים. קשה לי לבצע פעולות פשוטות, כמו להתנועע, לדבר, לקרוא, לכתוב ולהבין את מה שאחרים אומרים. כשקשה לי במיוחד, זקני־הקהילה שלי מתפללים אתי, וזה מייד מרגיע אותי.
בכל קושי ובעיה, אני מרגישה שיהוה אלוהים תמיד תומך בי. אני לא רוצה לתת למחלה שלי למנוע ממני לשרת אותו בצורה מלאה. אחד הדברים הכי חשובים לי הוא לעזור לאחרים ללמוד על ההבטחה המקראית שבקרוב יהוה אלוהים יהפוך את כדור הארץ לגן עדן וישים סוף לסבל (ההתגלות כ״א:1–4).
נקודה למחשבה: באילו דרכים תוכל לגלות חמלה כלפי הזולת, כדוגמת גוונאל? (קורינתים א׳. י׳:24).
זאקרי
כשהייתי בן 16 גילו אצלי סרטן אגרסיבי במוח. הרופאים אמרו לי שנשארו לי רק שמונה חודשים לחיות, ומאז אני נאבק על חיי.
בגלל מיקום הגידולים אני עכשיו משותק בכל צד ימין. אני לא מסוגל ללכת, ולכן מישהו תמיד צריך להיות בבית כדי לעזור לי.
התקדמות המחלה מקשה עליי לתקשר בצורה ברורה. פעם הייתי מאוד פעיל ואהבתי לעשות סקי מים ולשחק כדורסל וכדורעף. כאחד מעדי־יהוה הייתי פעיל בשירות המשיחי. אני חושב שרוב האנשים לא מבינים איך זה לאבד את היכולת לעשות דברים שאתה כל כך אוהב.
הפסוק בישעיהו נ״ז:15 מעודד אותי כי הוא מבטיח שיהוה אלוהים תומך ב’נדכאי הרוח’ ושהוא דואג לי. ובישעיהו ל״ה:6 יהוה מבטיח שאני אוכל ללכת שוב ולשרת אותו בבריאות מושלמת.
לפעמים מאוד קשה לי להתמודד עם המחלה, אבל אני יודע בוודאות שיהוה עוזר לי. בזכות התפילות תמיד יש לי עם מי לדבר כשאני מדוכדך או כשמתעורר בי הפחד למות. שום דבר לא יוכל להפריד אותי מאהבתו של יהוה (רומים ח׳:39).
זאקרי נפטר בגיל 18, חודשיים לאחר שהתקיים אתו ריאיון זה. אמונתו בהבטחת אלוהים להקים את המתים בגן עדן עלי אדמות נותרה איתנה עד הסוף.
נקודה למחשבה: כיצד יכולות התפילות לעזור גם לך להמשיך ליהנות מאהבת אלוהים?
אנאיס
כמה ימים בלבד אחרי שנולדתי היה לי דימום מוחי, וכתוצאה מכך אני סובלת ממוגבלות שמשפיעה על כל גופי, במיוחד על רגליי.
היום אני יכולה ללכת מרחקים קצרים בעזרת הליכון, אבל רוב הזמן אני זקוקה לכיסא גלגלים. יש לי גם עוויתות שמקשות עליי לעשות פעולות מדויקות כמו כתיבה.
מלבד קשיי המחלה, גם הטיפולים לא קלים. מאז שאני זוכרת את עצמי אני עוברת פיזיותרפיה כמה פעמים בשבוע. את הניתוח הגדול הראשון שלי עברתי כשהייתי בת חמש, ומאז נותחתי עוד שלוש פעמים. שני הניתוחים האחרונים היו קשים במיוחד כי בתקופת ההתאוששות הייתי רחוקה מהבית במשך שלושה חודשים.
המשפחה שלי עוזרת לי המון. אנחנו צוחקים ביחד, וזה מאוד עוזר לי כשאני מדוכדכת. אמא שלי ואחיותיי עוזרות לי להיראות יפה, כי אני לא יכולה לעשות את זה בכוחות עצמי. עצוב לי שאני לא יכולה לנעול נעלי עקב. אבל פעם אחת הצלחתי לעשות את זה — כשהייתי ילדה זחלתי כשהידיים שלי היו בתוך נעלי עקב, וזה הצחיק מאוד את כולם!
אני משתדלת שהמוגבלות שלי לא תגדיר את זהותי. אני לומדת שפות ואני גם שוחה, וזה מפצה על זה שאני לא יכולה לגלוש על גלשן או על סנובורד. בתור אחת מעדי־יהוה אני אוהבת לצאת לשירות ולחלוק את אמונתי עם אחרים. אני רואה שאנשים מקשיבים לי בתשומת לב כשאני מדברת אתם.
הוריי לימדו אותי מגיל קטן שהמצב שלי זמני. מאז כבר פיתחתי אמונה אישית ביהוה ובהבטחתו לשים סוף לכל הסבל, כולל לסבל שלי. זה נותן לי את הכוח להמשיך הלאה (ההתגלות כ״א:3, 4).
נקודה למחשבה: כיצד תוכל בדומה לאנאיס לא לתת לבעיה הבריאותית שלך ”להגדיר” את זהותך?
ז׳וליאנה
יש לי הפרעה אוטואימונית מכאיבה שיכולה לפגוע בלב, בריאות ובדם, והיא כבר פגעה בכליות שלי.
בגיל עשר גילו אצלי זאבת (לופוס), מחלה המלווה בכאבים, חולשה ומצבי רוח משתנים. לפעמים אני מרגישה חסרת ערך.
כשהייתי בת 13 ביקרה בביתנו אחת מעדי־יהוה. היא קראה לי את הפסוק בישעיהו מ״א:10, שבו יהוה אלוהים אומר: ”אל תירא, כי עִמך אני. ... תמכתיך בימין צדקי”. באותו זמן התחלתי לקבל שיעורי מקרא מעדי־יהוה. היום, אחרי שמונה שנים בערך, אני משרתת את אלוהים בכל לבי ואני נחושה לא לתת למחלה שלי לשלוט בחיי. אני מרגישה שיהוה נותן לי את ”הכוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” כדי שאוכל לשמור על גישה חיובית (קורינתים ב׳. ד׳:7).
נקודה למחשבה: כיצד הפסוק שעזר לז׳וליאנה, ישעיהו מ״א:10, יכול לעזור גם לך לשמור על גישה חיובית?