מה אומר המקרא על דניאל?
תשובת המקרא
דניאל היה נביא יהודי יוצא דופן מן המאה השביעית והשישית לפה״ס. אלוהים העניק לו את היכולת לפרש חלומות, הראה לו חזונות לגבי העתיד והנחה אותו לכתוב ספר במקרא הנושא את שמו (דניאל א׳:17; ב׳:19).
קורות חייו
דניאל גדל בממלכת יהודה, אשר בירתה הייתה ירושלים ושם שכן בית המקדש. בשנת 617 לפה״ס כבש נבוכדנאצר, מלך בבל, את ירושלים והגלה לבבל את ”גדולי הארץ”, כלומר את נכבדי העם, וביניהם דניאל, שככל הנראה היה אז בשנות נעוריו (מלכים ב׳. כ״ד:15; דניאל א׳:1).
דניאל וצעירים אחרים (כולל שדרך, מישך ועבד נגו) נלקחו לארמון בבל כדי לקבל הכשרה לתפקידים מדיניים. אף שהופעל על דניאל ושלושת חבריו לחץ כבד, הם נותרו נאמנים ליהוה אלוהיהם ולא התפשרו על אמונתם (דניאל א׳:3–8). בתום שלוש שנות ההכשרה קבע המלך נבוכדנאצר שהם ”טובים פי עשרה מכל החרטומים והאשפים שבכל מלכותו” (דניאל א׳:18–20). הוא שיבח אותם על חוכמתם ויכולותיהם ומינה אותם לשרת בחצר המלוכה.
עשרות שנים לאחר מכן, כשהיה כנראה בשנות ה־90 לחייו, זומן דניאל לארמון. בלשאצר, שהיה שליט בבל באותם ימים, ביקש מדניאל לפרש כתובת שהופיעה באופן מסתורי על הקיר. בהכוונת אלוהים הסביר דניאל למלך שבבל עומדת ליפול לידי אימפריית מדי ופרס. ואכן, בבל נכבשה בעצם הלילה ההוא (דניאל ה׳:1, 13–31).
תחת שלטון מדי ופרס מונה דניאל לתפקיד מדיני בכיר, והמלך דריווש חשב לקדם אותו למשרה בכירה אף יותר (דניאל ו׳:1–3). פקידי ממשל צרי עין רצו במותו. הם רקמו מזימה שגרמה למלך להשליך את דניאל אל גוב האריות, אך יהוה סגר את פי האריות והציל אותו (דניאל ו׳:4–23). לקראת סוף חייו, הופיע לפניו מלאך ופעמיים אמר לו שהוא ”איש יקר מאוד” (דניאל י׳:11, 19).
צפה בשני חלקי הסרט דניאל — מופת לחיים מלאי אמונה.