האם כל הדתות מובילות לאלוהים?
תשובת המקרא
לא, לא כל הדתות מובילות לאלוהים. במקרא מוזכרות דוגמאות רבות של דתות שאינן רצויות בעיני אלוהים. הן מתחלקות לשתי קטגוריות בסיסיות.
קטגוריה 1: סגידה לאלי כזב
המקרא מתאר את הפולחן לאלי כזב במונחים כגון ”הבל” ודברים אשר ”אין בם מועיל” (ירמיהו י׳:3–5; ט״ז:19, 20). יהוה a אלוהים ציווה על עם ישראל הקדום: ”לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי” (שמות כ׳:3, 23; כ״ג:24). כשבני ישראל עבדו אלים אחרים, ’חרה אפו של יהוה’ (במדבר כ״ה:3; ויקרא כ׳:2; שופטים ב׳:13, 14).
השקפתו של אלוהים עדיין זהה לגבי סגידה למי שרק ”נקראים ’אלים’” (קורינתים א׳. ח׳:5, 6; גלטים ד׳:8). הוא מצווה על מי שרוצים לעבוד אותו לא להיות מזוהים עם מי שמאמינים בדתות כזב וקורא להם: ”צאו מתוכם והיבדלו” (קורינתים ב׳. ו׳:14–17). אם כל הדתות מובילות את האנשים לאלוהים, אין כל סיבה שאלוהים ייתן צו כזה.
קטגוריה 2: עבודת האל האמיתי בדרך שאינה רצויה בעיניו
לעיתים בני ישראל עבדו את אלוהים תוך שילוב אמונות ומנהגים השאולים מפולחן של אלי כזב. אך יהוה דחה את הניסיון הזה לשלב בין הדת האמיתית לבין דתות כזב (שמות ל״ב:8; דברים י״ב:2–4). ישוע גינה את מנהיגי הדת בתקופתו בשל האופן שבו הם עבדו את אלוהים; כלפי חוץ הם עשו רושם של אנשים דתיים, אך הם נהגו בצביעות ו’התעלמו מן הדברים החשובים יותר שבתורה — הצדק, הרחמים והנאמנות’ (מתי כ״ג:23).
גם כיום, רק דת המבוססת על האמת מובילה אנשים לאלוהים. האמת הזאת נמצאת במקרא (יוחנן ד׳:24; י״ז:17; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). דתות שעיקרי האמונה שלהן סותרים את הכתוב במקרא למעשה מרחיקות אנשים מאלוהים. אמונות רבות שאנשים חושבים שמקורן במקרא — לרבות השילוש, האמונה בנפש בת אלמוות ועינויים נצחיים בגיהינום — שאולות ממי שסגדו לאלי כזב. צורת פולחן המקדמת אמונות כאלה היא ”לשווא”, או חסרת תועלת, מכיוון שהיא ממירה את מצוותיו של אלוהים במסורות דתיות (מרקוס ז׳:7, 8).
אלוהים מתעב צביעות דתית (טיטוס א׳:16). כדי שהדת תעזור לאנשים להתקרב לאלוהים, היא חייבת להשפיע על חיי היומיום שלהם ולא רק להתאפיין בטקסים ובמנהגים. לדוגמה, המקרא אומר: ”מי שסבור שהוא עובד אלוהים, אך אינו מרסן את לשונו, מתעה את לבו ועבודתו לשווא היא. זוהי עבודת אלוהים טהורה אשר אין בה טומאה בעיני אלוהינו ואבינו: לדאוג ליתומים ולאלמנות בצרתם ולהישמר נקי מטומאת העולם” (יעקב א׳:26, 27). תרגום המלך ג׳יימס משתמש במילים ”דת טהורה” כדי לתאר את אותה עבודת אלוהים טהורה ובלתי צבועה.
a על־פי המקרא, יהוה הוא שמו של האל האמיתי.