הסלחנות משמעה למחול למישהו שפגע בך.‏ כוונתה המילולית של המילה היוונית שמתורגמת במקרא ל”‏סלחנות”‏ היא ”‏לוותר”‏,‏ כמו במקרה שאדם אינו דורש תשלום על חוב.‏ ישוע השתמש בהקבלה זו כאשר לימד את תלמידיו להתפלל:‏ ”‏סלח לנו על חטאינו,‏ כי גם אנחנו סולחים לכל החייבים לנו”‏ (‏לוקס י״א:‏4‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ בדומה לכך,‏ במשלו על העבד הלא־רחמן השווה ישוע את הסלחנות לביטול חוב (‏מתי י״ח:‏23–35‏)‏.‏

 אנו סולחים לאחרים כאשר אנו מרפים מהתרעומת ומוותרים על כל פיצוי בשל הפגיעה או ההפסד.‏ המקרא מלמד שאהבה בלתי אנוכית היא הבסיס לסלחנות אמיתית,‏ מכיוון שהאהבה ”‏לא תרשום את הפגיעות”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4,‏ 5‏)‏.‏

סלחנות — מה אין משמעה

•   להצדיק את הפגיעה.‏ המקרא מגנה את מי שטוענים שמעשים רעים הם דבר לא־מזיק ומקובל (‏ישעיהו ה׳:‏20‏)‏.‏

•   להעמיד פנים שהפגיעה לא אירעה.‏ אלוהים סלח לדוד המלך על חטאים חמורים,‏ אך הוא לא חסך מדוד את השלכות מעשיו.‏ אלוהים אף דאג שחטאיו של דוד יתועדו כדי שלא יישכחו עד ימינו (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏9–13‏)‏.‏

•   לאפשר לאחרים לנצל אותך.‏ לדוגמה,‏ נניח שהלווית כסף למישהו,‏ אך הוא בזבז אותו ואינו יכול להחזיר לך את החוב כפי שהבטיח.‏ הוא מצטער על כך מאוד ומתנצל בפניך.‏ תוכל לבחור לסלוח לו על־ידי כך שלא תיטור לו טינה,‏ לא תדוש בעניין שוב ושוב ואולי אף תוותר לו על כל החוב.‏ אולם תוכל גם לבחור שלא להלוות לו יותר כסף (‏תהלים ל״ז:‏21;‏ משלי י״ד:‏15;‏ כ״ב:‏3;‏ גלטים ו׳:‏7‏)‏.‏

•   לסלוח ללא בסיס מוצדק.‏ אלוהים אינו סולח לחוטאים בזדון שאינם מוכנים להודות בטעויותיהם,‏ לשנות את דרכם ולהתנצל בפני מי שנפגעו מהם (‏משלי כ״ח:‏13;‏ מעשי השליחים כ״ו:‏20;‏ עברים י׳:‏26‏)‏.‏ חוטאים חסרי חרטה אלה הופכים לאויבי אלוהים,‏ והוא אינו דורש מאתנו לסלוח למי שלהם הוא לא סלח (‏תהלים קל״ט:‏21,‏ 22‏)‏.‏

   מה אם נפלת קורבן להתנהגות אכזרית בידי מישהו שמסרב להתנצל או אפילו להודות במעשיו?‏ המקרא אומר:‏ ”‏הרף מאף ועזוב חמה”‏,‏ כלומר הרפה מהכעס (‏תהלים ל״ז:‏8‏)‏.‏ אומנם אינך מצדיק את הפגיעה,‏ אך תוכל לבחור לא לאצור בתוכך את הכעס‏.‏ בטח באלוהים שידרוש מאותו אדם דין וחשבון (‏עברים י׳:‏30,‏ 31‏)‏.‏ תוכל גם להתנחם בידיעה שבעתיד ידאג אלוהים שלא נחוש עוד כאב עמוק או עצב המכבידים עלינו היום (‏ישעיהו ס״ה:‏17;‏ ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏

•   ”‏לסלוח”‏ על מה שנראה בעינינו כפגיעה.‏ לפעמים במקום לסלוח למישהו שאנחנו חושבים שפגע בנו,‏ יהיה עלינו להודות שלא היה לנו מלכתחילה יסוד מוצדק להיפגע.‏ המקרא אומר:‏ ”‏אל תבהל ברוחך לכעוס [‏אל תמהר להיפגע]‏,‏ כי כעס בחיק כסילים ינוח”‏ (‏קהלת ז׳:‏9‏)‏.‏

מהי סלחנות אמיתית

1.   זכור מה מקפלת בתוכה הסלחנות.‏ אינך מצדיק את ההתנהגות הפסולה או מעלים עין ממה שקרה — אתה פשוט מרפה מהעניין.‏

2.   הכר בתועלת שבסלחנות.‏ אם תרפה מהכעס ומהתרעומת,‏ תוכל להישאר רגוע,‏ לשפר את בריאותך ולהגביר את שמחתך (‏משלי י״ד:‏30;‏ מתי ה׳:‏9‏)‏.‏ חשוב אף יותר,‏ אם תסלח לאחרים,‏ גם אלוהים יסלח לך על חטאיך (‏מתי ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

3.   גלה הזדהות.‏ כולנו לא־מושלמים (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ כפי שאנו מעריכים זאת כשסולחים לנו,‏ עלינו גם לסלוח לאחרים על טעויותיהם (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏

4.   היה סביר.‏ כאשר הפגיעה שולית,‏ נוכל ליישם את עצת המקרא:‏ ”‏סבלו תמיד איש את רעהו”‏ (‏קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏

5.   פעל ללא דיחוי.‏ השתדל לסלוח מהר ככל האפשר ואל תיתן לכעס להצטבר בתוכך (‏אפסים ד׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏