המוזיקה עמדה בלב ליבה של התרבות בעם ישראל.‏ המקרא מזכיר לעיתים קרובות כלי נגינה ושירה.‏ למעשה,‏ עשירית מתוך כתבי־הקודש הינה שירים,‏ והידועים שבהם מופיעים בתהלים,‏ שיר השירים ואיכה.‏ לפי ספר אחד (‏Music in Biblical Life)‏,‏ המקרא ”‏מצייר תמונה חיה של חברה אשר המוזיקה מילאה חלק בלתי נפרד מפעילויותיה היומיומיות”‏.‏

המוזיקה בחיי היומיום.‏ בני ישראל ניגנו בכלי נגינה ושרו כדי להביע את רגשותיהם (‏יש׳ ל׳:‏29‏)‏.‏ היו נשים אשר ניגנו בתוף מרים בליווי שירה ומחולות בטקסי הכתרה,‏ ניצחונות צבאיים וחגים (‏שופ׳ י״א:‏34;‏ שמ״א י״ח:‏6,‏ 7;‏ מל״א א׳:‏39,‏ 40‏)‏.‏ בני ישראל גם שרו קינות מלאות רגש בתקופות אבל (‏דה״ב ל״ה:‏25‏)‏.‏ אין ספק ש”‏עם ישראל היה עם מוזיקלי”‏,‏ נאמר באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (‏אנג׳)‏.‏

המוזיקה בחצר המלוכה.‏ מלכי ישראל היו ידועים באהבתם למוזיקה.‏ למשל,‏ המלך שאול זימן את דוד אל חצר מלכותו כדי שינגן עבורו (‏שמ״א ט״ז:‏18,‏ 23‏)‏.‏ בשלב מאוחר יותר,‏ כאשר דוד הפך למלך,‏ הוא המציא כלי נגינה,‏ חיבר שירים יפהפיים וארגן את התזמורת שניגנה בבית יהוה (‏דה״ב ז׳:‏6;‏ עמ׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ לשלמה המלך היו הן זמרים והן זמרות ששרו בחצר מלכותו (‏קהלת ב׳:‏8‏)‏.‏

המוזיקה בעבודת אלוהים.‏ מעל לכול,‏ המוזיקה שימשה את עם ישראל בעבודת יהוה.‏ לדוגמה,‏ במקדש בירושלים ניגנו 000,‏4 נגנים (‏דה״א כ״ג:‏5‏)‏.‏ הם ניגנו במצלתיים,‏ בחצוצרות,‏ בנבלים ובכלי מיתר אחרים (‏דה״ב ה׳:‏12‏)‏.‏ אך הם לא היו היחידים שהיללו את יהוה באמצעות מוזיקה.‏ ככל הנראה,‏ רבים מבני ישראל שרו את שירי המעלות כאשר עלו לירושלים לחגוג את שלושת הרגלים (‏תהל׳ ק״כ עד קל״ד‏)‏.‏ לפי כתבים יהודיים,‏ בני ישראל שרו את מזמורי ההלל a שבתהלים במהלך סעודת הפסח.‏

המוזיקה עדיין מהווה חלק מרכזי בחייהם של משרתי אלוהים (‏יעקב ה׳:‏13‏)‏.‏ אנו שרים שירים במטרה להלל את יהוה (‏אפ׳ ה׳:‏19‏)‏.‏ המוזיקה גם מהדקת את קשרינו עם אחינו לאמונה (‏קול׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ והיא מחזקת אותנו בשעת קשיים (‏מה״ש ט״ז:‏25‏)‏.‏ מוזיקה היא אכן דרך מיוחדת להביע את אהבתנו ליהוה ואמונתנו בו.‏