מדוע עלינו ’לעמוד על המשמר’?
”אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם” (מתי כ״ד:42).
שירים: 136, 54
1. הסבר בעזרת דוגמה מדוע חשוב להיות מודעים לזמנים ולמתרחש סביבנו. (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת! כשאנו שמים לב שהספירה לאחור בשעון המוצג על המסך עומדת להסתיים, אנו מבינים שהגיע הזמן להתיישב במקומותינו וליהנות מהנעימה המוזיקלית הפותחת את תוכנית הכינוס. זה הזמן להקשיב בשקט למוזיקה היפה שהכינה תזמורת המצפה, וחשוב מכך, להכין את שכלנו ולבנו לנאומים שנשמע. אך יש שאינם מבחינים שהתוכנית החלה כי הם עסוקים בדברים אחרים, מסתובבים באתר הכינוס או משוחחים עם חבריהם. הם אינם שמים לב לשעה ולמתרחש סביבם: יושב הראש נמצא על הבמה, המוזיקה מתנגנת והנוכחים יושבים במקומותיהם. תרחיש זה יכול לעזור לנו להבין עד כמה חשוב לשים לב ל”ספירה לאחור” לקראת מאורע גדול יותר שיתרחש בעתיד הקרוב, מאורע שעלינו להיות מוכנים היטב לבואו. באיזה מאורע מדובר?
2. מדוע אמר ישוע לתלמידיו: ”עמדו על המשמר”?
2 כאשר דיבר ישוע המשיח על ”אחרית הסדר העולמי”, הוא מתי כ״ד:3; קרא מרקוס י״ג:32–37.) גם בתיעוד המקביל בספר מתי נתן ישוע לתלמידיו אזהרה בנושא הערנות. הוא ציין: ”עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם... היו מוכנים... כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”. לאחר מכן הוא שוב אמר: ”עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים לא את היום ולא את השעה” (מתי כ״ד:42–44; כ״ה:13).
הורה לתלמידיו: ”שימו לב והיו ערניים, כי אינכם יודעים מתי תבוא העת ההיא”. לאחר מכן, הוא אמר להם מספר פעמים: ”עמדו על המשמר”. (3. מדוע אנו נשמעים לאזהרתו של ישוע?
3 כעדיו של יהוה אנו מתייחסים בכובד ראש לאזהרתו של ישוע. אנו יודעים שאנו חיים בשלהי ’עת הקץ’ ושלא נותר זמן רב עד פרוץ ’הצרה הגדולה’ (דנ׳ י״ב:4; מתי כ״ד:21). כיום מתחוללות מלחמות איומות, והעולם שוקע יותר ויותר באי־מוסריות והפקרות. כמו כן, אנו עדים לבלבול דתי, רעב, מגפות ורעידות אדמה במקומות רבים בעולם. אנו יודעים שעדי־יהוה מבצעים פעילות מרשימה להכרזת הבשורה הטובה (מתי כ״ד:7, 11, 12, 14; לוקס כ״א:11). אנו מצפים בכיליון עיניים ליום שבו יבוא האדון ויגשים את מטרת אלוהים (מר׳ י״ג:26, 27).
הספירה לאחור בעיצומה
4. (א) מניין לנו שישוע יודע כעת מתי תפרוץ מלחמת הר מגידון? (ב) אף שאיננו יודעים מתי תחל הצרה הגדולה, במה אנו בטוחים?
4 כידוע, כל תוכנית כינוס מתחילה בזמן שנקבע מראש. אולם אין באפשרותנו לדעת באיזו שנה בדיוק תפרוץ הצרה הגדולה, ובוודאי שלא באיזה יום ובאיזו שעה. כשישוע היה עלי אדמות הוא אמר: ”את היום ההוא ואת השעה ההיא אין איש יודע, גם לא מלאכי השמיים וגם לא הבן, אלא האב לבדו” (מתי כ״ד:36). אך לאחר ששב ישוע לשמיים, הוא קיבל את הסמכות להילחם נגד עולם השטן (ההת׳ י״ט:11–16). לכן הגיוני להסיק שכעת ישוע יודע מתי תפרוץ מלחמת הר מגידון. אך המועד אינו ידוע לנו. מן ההכרח שנעמוד על המשמר עד פרוץ הצרה הגדולה. עם זאת, יהוה יודע בדיוק מתי יתרחש מאורע זה. הוא קבע מועד מוגדר לבוא הקץ. הוא סופר לאחור את הזמן שנותר עד שתחל הצרה הגדולה, והיום ההוא ”לא יאחר” לבוא. (קרא חבקוק ב׳:1–3.) מדוע אנו יכולים להיות בטוחים בכך?
5. הבא דוגמה הממחישה שנבואותיו של יהוה תמיד מתגשמות בדיוק במועדן.
5 נבואותיו של יהוה תמיד מתגשמות בדיוק בזמן. תן דעתך למועד המדויק שבו הוא הוציא את בני ישראל ממצרים. משה התייחס למה שהתרחש בי”ד בניסן שנת 1513 לפה״ס באמרו: ”ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה, ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים” (שמ׳ י״ב:40–42). אותן 430 שנה החלו כאשר נכנסה לתוקפה הברית שכרת יהוה עם אברהם בשנת 1943 לפה״ס (גל׳ ג׳:17, 18). זמן מה לאחר מכן אמר יהוה לאברהם: ”ידוע תדע כי גֵר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה” (בר׳ ט״ו:13; מה״ש ז׳:6). ”ארבע מאות” שנות העינוי החלו בשנת 1913 לפה״ס, כאשר לעג ישמעאל ליצחק לאחר שנגמל, והן הסתיימו כאשר יצאו בני ישראל ממצרים בשנת 1513 לפה״ס (בר׳ כ״א:8–10; גל׳ ד׳:22–29). כן, יהוה קבע ארבע מאות שנה מראש את המועד המדויק שבו יושיע את עמו!
6. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יושיע את עמו?
יהו׳ כ״ג:2, 14). גם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים בהתגשמות הבטחותיו של יהוה באשר לישועתנו בצרה הגדולה. אולם אם ברצוננו להינצל מהשמדת הסדר העולמי הזה, עלינו לעמוד על המשמר.
6 יהושע, שנמנה עם בני ישראל שיצאו ממצרים, הזכיר לעם: ”וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם. הכול באו לכם. לא נפל ממנו דבר אחד” (הערנות חיונית לישועתנו
7, 8. (א) מה היה תפקיד השומר בימי קדם, ומה אנו למדים מכך? (ב) הבא דוגמה למה שעלול לקרות אם השומרים נרדמים על משמרתם.
7 נוכל להבין עד כמה חשוב לעמוד על המשמר אם ניתן דעתנו לאופן שבו נהגו לשמור על ערים בימי קדם. בימים ההם ערים גדולות רבות, כגון ירושלים, היו מוקפות בחומות גבוהות. החומות סיפקו הגנה מפני פולשים ושימשו כנקודות תצפית גבוהות על הסביבה. בחומות ובשערים הוצבו שומרים שהשגיחו על העיר יומם ולילה. היה עליהם להזהיר את התושבים מפני כל סכנה שהתקרבה (יש׳ ס״ב:6). ערנותם ודריכותם של השומרים הייתה עניין של חיים או מוות (יח׳ ל״ג:6).
8 ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו כתב שבשנת 70 לספירה עלה בידם של צבאות רומא להשתלט על מצודת אנטוניה, שהייתה צמודה לחומת ירושלים. כל זה התאפשר כיוון ששומרי השערים היו שקועים בתרדמה! מתוך אנטוניה השתלטו הרומאים על המקדש ושרפו אותו, מה שהוביל לחלק האחרון של הצרה הגדולה ביותר שפקדה אי פעם את ירושלים והאומה היהודית.
9. לְמה רוב האנשים בימינו אינם מודעים?
9 במדינות רבות כיום עדיין יש ”שומרים” בדמות משמרות גבול ומערכות מעקב משוכללות. הם שומרים על שטחי המדינה מפני פולשים ואויבים המהווים איום לביטחון האומה. אולם ”שומרים” אלה יכולים להבחין רק באיומים הבאים מצד ממשלות אנוש או בני אדם. הם אינם מודעים לקיומה ולפעליה של מלכות אלוהים השמימית שבראשה עומד המשיח. הם גם אינם מודעים לתפקיד שתמלא ממשלה זו במשפט הקרב ובא על כל העמים (יש׳ ט׳:5, 6; נ״ו:10; דנ׳ ב׳:44). בניגוד אליהם, אם נמשיך לגלות דריכות וערנות רוחנית, נהיה מוכנים לכל מה שיביא עמו אותו יום משפט (תהל׳ ק״ל:6).
הישמר פן תוסח דעתך
10, 11. (א) ממה עלינו להיזהר, ומדוע? (ב) מה משכנע אותך שהשטן גורם לאנשים להתעלם מנבואות המקרא?
10 חשוב על שומר שנשאר ער כל הלילה בעמדת השמירה שלו. לקראת סוף משמרתו הוא נעשה עייף מאוד ומתקשה לשמור על ערנות. בדומה לכך, ככל שאנו מתקרבים לקצו של הסדר העולמי הזה, כך קשה יותר לשמור על ערנות. עד כמה עצוב יהיה זה אם לא נצליח לעמוד על המשמר! הבה נדון בשלוש השפעות מזיקות העלולות להחליש את ערנותנו ודריכותנו אם לא נהיה זהירים.
11 השטן גורם לאנשים לשקוע באדישות רוחנית. זמן קצר לפני מותו הזהיר ישוע את תלמידיו שלוש פעמים מפני ”שר העולם הזה” (יוח׳ י״ב:31; י״ד:30; ט״ז:11). ישוע ידע שהשטן ינסה להותיר את שכלם של האנשים בחשיכה על מנת לטשטש את נימת הדחיפות הגלומה בנבואות אלוהים לגבי העתיד (צפ׳ א׳:14). השטן מעוור את שכלם של האנשים דרך המעצמה העולמית של דתות הכזב. האם הבחנת בכך בשיחותיך עם אחרים? האין זה נכון שהשטן כבר ”עיוור את שכלם” של ”הלא־מאמינים” באשר לקצו הקרב של הסדר העולמי הזה ובאשר לעובדה שהמשיח מולך כעת במלכות אלוהים? (קור״ב ד׳:3–6) כמה פעמים שמעת אנשים אומרים: ”אני לא מעוניין”? ברוב המקרים הם מגלים אדישות כשאנו מנסים לומר להם לאן מועדות פני העולם הזה.
12. מדוע אל לנו לאפשר לשטן להטעות אותנו?
12 אל תיתן לאדישותם של אחרים לרפות את ידיך או לגרום לך להפסיק לעמוד על המשמר. אתה יודע עד כמה חשוב לשמור על ערנות. פאולוס כתב לאחיו לאמונה: ”אתם בעצמכם יודעים היטב שיום יהוה יבוא”, והוסיף שיום זה יבוא ”בדיוק כגנב בלילה”. (קרא תסלוניקים א׳. ה׳:1–6.) ישוע הזהיר אותנו: ”היו מוכנים, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (לוקס י״ב:39, 40). בקרוב ייצור השטן אשליה של ”שלום וביטחון”, והמונים ייפלו ברשת. הוא יגרום להם לחשוב שהכול מתנהל כשורה בזירה העולמית. אך מה לגבינו? אם ”נישאר ערים ומפוכחים”, יום משפט זה לא יבוא עלינו ”במפתיע כאור יום הבא על גנבים”. לכן עד כמה חשוב שנמשיך לקרוא מדי יום בדבר־אלוהים ונהרהר במה שאומר לנו יהוה.
13. כיצד משפיעה רוח העולם על האנושות, וכיצד נוכל להימנע מהשפעתה המזיקה?
13 רוח העולם מפילה תרדמה רוחנית על האנושות. רבים כה טרודים בענייני היומיום של החיים שהם אינם ”משוועים לדברים רוחניים” (מתי ה׳:3). הם שקועים ברדיפה אחר הדברים החומריים שבעולם המגבירים את ’תאוַות הבשרים ותאוַות העיניים’ (יוח״א ב׳:16). בנוסף, תעשיית הבידור מלבה את ’אהבת התענוגות’, והפיתויים הולכים וגוברים מדי שנה (טימ״ב ג׳:4). זוהי הסיבה שפאולוס אמר למשיחיים שאל להם ’לתכנן מראש איך להשביע את תאווֹת הבשר’, מה שעלול לגרום לאדם לשקוע בתרדמה רוחנית (רומ׳ י״ג:11–14).
14. איזו אזהרה אנו מוצאים בלוקס כ״א:34, 35?
14 אנו דוחים את השפעת רוח העולם ומאפשרים לרוח אלוהים להשפיע על חיינו. באמצעות רוח זו יהוה מקנה לנו הבנה ברורה באשר לאירועים הצפונים בחיק העתיד [1] (קור״א ב׳:12). אך אנו מבינים שלא נדרשים דברים יוצאי דופן כדי לגרום לאדם להירדם רוחנית — גם העניינים השגרתיים של החיים יפילו עלינו תרדמה אם נניח להם לדחוק הצידה את פעילותנו הרוחנית. (קרא לוקס כ״א:34, 35.) אחרים אולי ילעגו לנו על כך שאנו עומדים על המשמר, אך אל לנו לתת לכך להחליש את תחושת הדחיפות שלנו (פט״ב ג׳:3–7). תחת זאת, עלינו להתרועע דרך קבע עם אחינו לאמונה באסיפות הקהילה, היכן ששורה רוח אלוהים.
15. מה אירע לפטרוס, יעקב ויוחנן, וכיצד הדבר עלול לקרות גם לנו?
15 בשרנו החוטא עלול להחליש את נחישותנו להישאר ערים. ישוע היה מודע לנטייתם של בני אדם לא־מושלמים להיכנע לחולשות הבשר. תן דעתך למה שאירע בלילה שלפני הוצאתו להורג של ישוע. כדי לשמור על נאמנותו, הוא היה צריך לבקש כוח מאביו השמימי. ישוע ביקש מפטרוס, יעקב ויוחנן ”לעמוד על המשמר” בזמן שהוא התפלל. אולם הם לא הבינו אילו מאורעות גורליים עומדים להתרחש. במקום להישאר ערים ולהמתין לשובו של אדונם, הם נכנעו לחולשת הבשר שלהם ונרדמו. גם ישוע היה עייף מבחינה פיזית. אך הוא היה ערני לגמרי בשעה שהתפלל בעוז לאביו. כך גם היו צריכים לנהוג ידידיו (מר׳ י״ד:32–41).
16. מה הורה לנו ישוע לעשות כדי ’להיות ערניים’ על־פי לוקס כ״א:36?
16 אין די במניעים טובים כדי ’להיות ערניים’ מבחינה רוחנית. מספר ימים לפני שאירע המקרה בגן גת שמנים, ישוע אמר לאותם תלמידים לשאת תחינות ליהוה. (קרא לוקס כ״א:36.) מכאן שכדי לשמור על דריכות רוחנית, גם מאתנו נדרש להיות ערניים באשר לתפילות (פט״א ד׳:7).
אל תחדל לעמוד על המשמר
17. כיצד נוכל להיערך למה שמצפה לנו בעתיד הקרוב?
17 מאחר שישוע אמר שהקץ יבוא ’בשעה שלא תעלה על דעתנו’, אין זה הזמן לנמנם מבחינה רוחנית או להיכנע לשטן ולעולמו המציעים לנו אשליות ופנטזיות הקוסמות לבשרנו (מתי כ״ד:44). אלוהים והמשיח מספרים לנו מעל דפי המקרא מה מצפה לנו בעתיד הקרוב ומסבירים כיצד נוכל לעמוד על המשמר. עלינו לשים לב לרוחניותנו, ליחסינו עם יהוה ולמקום שאנו נותנים לענייני המלכות. כדי להיות מוכנים לבאות, עלינו להיות מודעים למשמעות הזמנים ולאירועים המתרחשים סביבנו (ההת׳ כ״ב:20). חיינו מונחים על כף המאזניים!