1.‏ הסבר בעזרת דוגמה מדוע חשוב להיות מודעים לזמנים ולמתרחש סביבנו.‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

חמש,‏ ארבע,‏ שלוש,‏ שתיים,‏ אחת!‏ כשאנו שמים לב שהספירה לאחור בשעון המוצג על המסך עומדת להסתיים,‏ אנו מבינים שהגיע הזמן להתיישב במקומותינו וליהנות מהנעימה המוזיקלית הפותחת את תוכנית הכינוס.‏ זה הזמן להקשיב בשקט למוזיקה היפה שהכינה תזמורת המצפה,‏ וחשוב מכך,‏ להכין את שכלנו ולבנו לנאומים שנשמע.‏ אך יש שאינם מבחינים שהתוכנית החלה כי הם עסוקים בדברים אחרים,‏ מסתובבים באתר הכינוס או משוחחים עם חבריהם.‏ הם אינם שמים לב לשעה ולמתרחש סביבם:‏ יושב הראש נמצא על הבמה,‏ המוזיקה מתנגנת והנוכחים יושבים במקומותיהם.‏ תרחיש זה יכול לעזור לנו להבין עד כמה חשוב לשים לב ל”ספירה לאחור” לקראת מאורע גדול יותר שיתרחש בעתיד הקרוב,‏ מאורע שעלינו להיות מוכנים היטב לבואו.‏ באיזה מאורע מדובר?‏

2.‏ מדוע אמר ישוע לתלמידיו:‏ ”עמדו על המשמר”?‏

² כאשר דיבר ישוע המשיח על ”אחרית הסדר העולמי”,‏ הוא  הורה לתלמידיו:‏ ”שימו לב והיו ערניים,‏ כי אינכם יודעים מתי תבוא העת ההיא”.‏ לאחר מכן,‏ הוא אמר להם מספר פעמים:‏ ‏”עמדו על המשמר”.‏ ‏(‏מתי כ״ד:‏3‏;‏ קרא מרקוס י״ג:‏32–37‏.‏)‏ גם בתיעוד המקביל בספר מתי נתן ישוע לתלמידיו אזהרה בנושא הערנות.‏ הוא ציין:‏ ‏”עמדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.‏.‏.‏ היו מוכנים.‏.‏.‏ כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”.‏ לאחר מכן הוא שוב אמר:‏ ‏”עמדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים לא את היום ולא את השעה” (‏מתי כ״ד:‏42–44;‏ כ״ה:‏13‏)‏.‏

3.‏ מדוע אנו נשמעים לאזהרתו של ישוע?‏

³ כעדיו של יהוה אנו מתייחסים בכובד ראש לאזהרתו של ישוע.‏ אנו יודעים שאנו חיים בשלהי ’‏עת הקץ’‏ ושלא נותר זמן רב עד פרוץ ’‏הצרה הגדולה’‏ (‏דנ׳ י״ב:‏4;‏ מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏ כיום מתחוללות מלחמות איומות,‏ והעולם שוקע יותר ויותר באי־מוסריות והפקרות.‏ כמו כן,‏ אנו עדים לבלבול דתי,‏ רעב,‏ מגפות ורעידות אדמה במקומות רבים בעולם.‏ אנו יודעים שעדי־יהוה מבצעים פעילות מרשימה להכרזת הבשורה הטובה (‏מתי כ״ד:‏7,‏ 11,‏ 12,‏ 14;‏ לוקס כ״א:‏11‏)‏.‏ אנו מצפים בכיליון עיניים ליום שבו יבוא האדון ויגשים את מטרת אלוהים (‏מר׳ י״ג:‏26,‏ 27‏)‏.‏

4.‏ ‏(‏א)‏ מניין לנו שישוע יודע כעת מתי תפרוץ מלחמת הר מגידון?‏ (‏ב)‏ אף שאיננו יודעים מתי תחל הצרה הגדולה,‏ במה אנו בטוחים?‏

⁴ כידוע,‏ כל תוכנית כינוס מתחילה בזמן שנקבע מראש.‏ אולם אין באפשרותנו לדעת באיזו שנה בדיוק תפרוץ הצרה הגדולה,‏ ובוודאי שלא באיזה יום ובאיזו שעה.‏ כשישוע היה עלי אדמות הוא אמר:‏ ”את היום ההוא ואת השעה ההיא אין איש יודע,‏ גם לא מלאכי השמיים וגם לא הבן,‏ אלא האב לבדו” (‏מתי כ״ד:‏36‏)‏.‏ אך לאחר ששב ישוע לשמיים,‏ הוא קיבל את הסמכות להילחם נגד עולם השטן (‏ההת׳ י״ט:‏11–16‏)‏.‏ לכן הגיוני להסיק שכעת ישוע יודע מתי תפרוץ מלחמת הר מגידון.‏ אך המועד אינו ידוע לנו.‏ מן ההכרח שנעמוד על המשמר עד פרוץ הצרה הגדולה.‏ עם זאת,‏ יהוה יודע בדיוק מתי יתרחש מאורע זה.‏ הוא קבע מועד מוגדר לבוא הקץ.‏ הוא סופר לאחור את הזמן שנותר עד שתחל הצרה הגדולה,‏ והיום ההוא ”לא יאחר” לבוא.‏ ‏(‏קרא חבקוק ב׳:‏1–3‏.‏)‏ מדוע אנו יכולים להיות בטוחים בכך?‏

5.‏ הבא דוגמה הממחישה שנבואותיו של יהוה תמיד מתגשמות בדיוק במועדן.‏

⁵ נבואותיו של יהוה תמיד מתגשמות בדיוק בזמן.‏ תן דעתך למועד המדויק שבו הוא הוציא את בני ישראל ממצרים.‏ משה התייחס למה שהתרחש בי”ד בניסן שנת 1513 לפה״ס באמרו:‏ ”ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה,‏ ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים” (‏שמ׳ י״ב:‏40–42‏)‏.‏ אותן 430 שנה החלו כאשר נכנסה לתוקפה הברית שכרת יהוה עם אברהם בשנת 1943 לפה״ס (‏גל׳ ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ זמן מה לאחר מכן אמר יהוה לאברהם:‏ ”ידוע תדע כי גֵר יהיה זרעך בארץ לא להם,‏ ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה” (‏בר׳ ט״ו:‏13;‏ מה״ש ז׳:‏6‏)‏.‏ ”ארבע מאות” שנות העינוי החלו בשנת 1913 לפה״ס,‏ כאשר לעג ישמעאל ליצחק לאחר שנגמל,‏ והן הסתיימו כאשר יצאו בני ישראל ממצרים בשנת 1513 לפה״ס (‏בר׳ כ״א:‏8–10;‏ גל׳ ד׳:‏22–29‏)‏.‏ כן,‏ יהוה קבע ארבע מאות שנה מראש את המועד המדויק שבו יושיע את עמו!‏

6.‏ מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יושיע את עמו?‏

 ⁶ יהושע,‏ שנמנה עם בני ישראל שיצאו ממצרים,‏ הזכיר לעם:‏ ”וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם.‏ הכול באו לכם.‏ לא נפל ממנו דבר אחד” (‏יהו׳ כ״ג:‏2,‏ 14‏)‏.‏ גם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים בהתגשמות הבטחותיו של יהוה באשר לישועתנו בצרה הגדולה.‏ אולם אם ברצוננו להינצל מהשמדת הסדר העולמי הזה,‏ עלינו לעמוד על המשמר.‏

7,‏ 8.‏ ‏(‏א)‏ מה היה תפקיד השומר בימי קדם,‏ ומה אנו למדים מכך?‏ (‏ב)‏ הבא דוגמה למה שעלול לקרות אם השומרים נרדמים על משמרתם.‏

⁷ נוכל להבין עד כמה חשוב לעמוד על המשמר אם ניתן דעתנו לאופן שבו נהגו לשמור על ערים בימי קדם.‏ בימים ההם ערים גדולות רבות,‏ כגון ירושלים,‏ היו מוקפות בחומות גבוהות.‏ החומות סיפקו הגנה מפני פולשים ושימשו כנקודות תצפית גבוהות על הסביבה.‏ בחומות ובשערים הוצבו שומרים שהשגיחו על העיר יומם ולילה.‏ היה עליהם להזהיר את התושבים מפני כל סכנה שהתקרבה (‏יש׳ ס״ב:‏6‏)‏.‏ ערנותם ודריכותם של השומרים הייתה עניין של חיים או מוות (‏יח׳ ל״ג:‏6‏)‏.‏

⁸ ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו כתב שבשנת 70 לספירה עלה בידם של צבאות רומא להשתלט על מצודת אנטוניה,‏ שהייתה צמודה לחומת ירושלים.‏ כל זה התאפשר כיוון ששומרי השערים היו שקועים בתרדמה!‏ מתוך אנטוניה השתלטו הרומאים על המקדש ושרפו אותו,‏ מה שהוביל לחלק האחרון של הצרה הגדולה ביותר שפקדה אי פעם את ירושלים והאומה היהודית.‏

9.‏ לְמה רוב האנשים בימינו אינם מודעים?‏

⁹ במדינות רבות כיום עדיין יש ”שומרים” בדמות משמרות גבול ומערכות מעקב משוכללות.‏ הם שומרים על שטחי המדינה מפני פולשים ואויבים המהווים איום לביטחון האומה.‏ אולם ”שומרים” אלה יכולים להבחין רק באיומים הבאים מצד ממשלות אנוש או בני אדם.‏ הם אינם מודעים לקיומה ולפעליה של מלכות אלוהים השמימית שבראשה עומד המשיח.‏ הם גם אינם מודעים לתפקיד שתמלא ממשלה זו במשפט הקרב ובא על כל העמים (‏יש׳ ט׳:‏5,‏ 6;‏ נ״ו:‏10;‏ דנ׳ ב׳:‏44‏)‏.‏ בניגוד אליהם,‏ אם נמשיך לגלות דריכות וערנות רוחנית,‏ נהיה מוכנים לכל מה שיביא עמו אותו יום משפט (‏תהל׳ ק״ל:‏6‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ ‏(‏א)‏ ממה עלינו להיזהר,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ מה משכנע אותך שהשטן גורם לאנשים להתעלם מנבואות המקרא?‏

¹⁰ חשוב על שומר שנשאר ער כל הלילה בעמדת השמירה שלו.‏ לקראת סוף משמרתו הוא נעשה עייף מאוד ומתקשה לשמור על ערנות.‏ בדומה לכך,‏ ככל שאנו מתקרבים לקצו של הסדר העולמי הזה,‏ כך קשה יותר לשמור על ערנות.‏ עד כמה עצוב יהיה זה אם לא נצליח לעמוד על המשמר!‏ הבה נדון בשלוש השפעות מזיקות העלולות להחליש את ערנותנו ודריכותנו אם לא נהיה זהירים.‏

¹¹ השטן גורם לאנשים לשקוע באדישות רוחנית.‏ זמן קצר לפני מותו הזהיר ישוע את תלמידיו שלוש פעמים מפני ”שר העולם הזה” (‏יוח׳ י״ב:‏31;‏ י״ד:‏30;‏ ט״ז:‏11‏)‏.‏  ישוע ידע שהשטן ינסה להותיר את שכלם של האנשים בחשיכה על מנת לטשטש את נימת הדחיפות הגלומה בנבואות אלוהים לגבי העתיד (‏צפ׳ א׳:‏14‏)‏.‏ השטן מעוור את שכלם של האנשים דרך המעצמה העולמית של דתות הכזב.‏ האם הבחנת בכך בשיחותיך עם אחרים?‏ האין זה נכון שהשטן כבר ”עיוור את שכלם” של ”הלא־מאמינים” באשר לקצו הקרב של הסדר העולמי הזה ובאשר לעובדה שהמשיח מולך כעת במלכות אלוהים?‏ (‏קור״ב ד׳:‏3–6‏)‏ כמה פעמים שמעת אנשים אומרים:‏ ”אני לא מעוניין”?‏ ברוב המקרים הם מגלים אדישות כשאנו מנסים לומר להם לאן מועדות פני העולם הזה.‏

12.‏ מדוע אל לנו לאפשר לשטן להטעות אותנו?‏

¹² אל תיתן לאדישותם של אחרים לרפות את ידיך או לגרום לך להפסיק לעמוד על המשמר.‏ אתה יודע עד כמה חשוב לשמור על ערנות.‏ פאולוס כתב לאחיו לאמונה:‏ ”אתם בעצמכם יודעים היטב שיום יהוה יבוא”,‏ והוסיף שיום זה יבוא ”בדיוק כגנב בלילה”.‏ ‏(‏קרא תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏1–6‏.‏)‏ ישוע הזהיר אותנו:‏ ”היו מוכנים,‏ כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (‏לוקס י״ב:‏39,‏ 40‏)‏.‏ בקרוב ייצור השטן אשליה של ”שלום וביטחון”,‏ והמונים ייפלו ברשת.‏ הוא יגרום להם לחשוב שהכול מתנהל כשורה בזירה העולמית.‏ אך מה לגבינו?‏ אם ”נישאר ערים ומפוכחים”,‏ יום משפט זה לא יבוא עלינו ”במפתיע כאור יום הבא על גנבים”.‏ לכן עד כמה חשוב שנמשיך לקרוא מדי יום בדבר־אלוהים ונהרהר במה שאומר לנו יהוה.‏

13.‏ כיצד משפיעה רוח העולם על האנושות,‏ וכיצד נוכל להימנע מהשפעתה המזיקה?‏

¹³ רוח העולם מפילה תרדמה רוחנית על האנושות.‏ רבים כה טרודים בענייני היומיום של החיים שהם אינם ”משוועים לדברים רוחניים” (‏מתי ה׳:‏3‏)‏.‏ הם שקועים ברדיפה אחר הדברים החומריים שבעולם המגבירים את ’‏תאוַות הבשרים ותאוַות העיניים’‏ (‏יוח״א ב׳:‏16‏)‏.‏ בנוסף,‏ תעשיית הבידור מלבה את ’‏אהבת התענוגות’‏,‏ והפיתויים הולכים וגוברים מדי שנה (‏טימ״ב ג׳:‏4‏)‏.‏ זוהי הסיבה שפאולוס אמר  למשיחיים שאל להם ’‏לתכנן מראש איך להשביע את תאווֹת הבשר’‏,‏ מה שעלול לגרום לאדם לשקוע בתרדמה רוחנית (‏רומ׳ י״ג:‏11–14‏)‏.‏

14.‏ איזו אזהרה אנו מוצאים בלוקס כ״א:‏34,‏ 35‏?‏

¹⁴ אנו דוחים את השפעת רוח העולם ומאפשרים לרוח אלוהים להשפיע על חיינו.‏ באמצעות רוח זו יהוה מקנה לנו הבנה ברורה באשר לאירועים הצפונים בחיק העתיד ^‏[1]‏ (‏קור״א ב׳:‏12‏)‏.‏ אך אנו מבינים שלא נדרשים דברים יוצאי דופן כדי לגרום לאדם להירדם רוחנית — גם העניינים השגרתיים של החיים יפילו עלינו תרדמה אם נניח להם לדחוק הצידה את פעילותנו הרוחנית.‏ ‏(‏קרא לוקס כ״א:‏34,‏ 35‏.‏)‏ אחרים אולי ילעגו לנו על כך שאנו עומדים על המשמר,‏ אך אל לנו לתת לכך להחליש את תחושת הדחיפות שלנו (‏פט״ב ג׳:‏3–7‏)‏.‏ תחת זאת,‏ עלינו להתרועע דרך קבע עם אחינו לאמונה באסיפות הקהילה,‏ היכן ששורה רוח אלוהים.‏

15.‏ מה אירע לפטרוס,‏ יעקב ויוחנן,‏ וכיצד הדבר עלול לקרות גם לנו?‏

¹⁵ בשרנו החוטא עלול להחליש את נחישותנו להישאר ערים.‏ ישוע היה מודע לנטייתם של בני אדם לא־מושלמים להיכנע לחולשות הבשר.‏ תן דעתך למה שאירע בלילה שלפני הוצאתו להורג של ישוע.‏ כדי לשמור על נאמנותו,‏ הוא היה צריך לבקש כוח מאביו השמימי.‏ ישוע ביקש מפטרוס,‏ יעקב ויוחנן ”לעמוד על המשמר” בזמן שהוא התפלל.‏ אולם הם לא הבינו אילו מאורעות גורליים עומדים להתרחש.‏ במקום להישאר ערים ולהמתין לשובו של אדונם,‏ הם נכנעו לחולשת הבשר שלהם ונרדמו.‏ גם ישוע היה עייף מבחינה פיזית.‏ אך הוא היה ערני לגמרי בשעה שהתפלל בעוז לאביו.‏ כך גם היו צריכים לנהוג ידידיו (‏מר׳ י״ד:‏32–41‏)‏.‏

16.‏ מה הורה לנו ישוע לעשות כדי ’‏להיות ערניים’‏ על־פי לוקס כ״א:‏36‏?‏

¹⁶ אין די במניעים טובים כדי ’‏להיות ערניים’‏ מבחינה רוחנית.‏ מספר ימים לפני שאירע המקרה בגן גת שמנים,‏ ישוע אמר לאותם תלמידים לשאת תחינות ליהוה.‏ ‏(‏קרא לוקס כ״א:‏36‏.‏)‏ מכאן שכדי לשמור על דריכות רוחנית,‏ גם מאתנו נדרש להיות ערניים באשר לתפילות (‏פט״א ד׳:‏7‏)‏.‏

17.‏ כיצד נוכל להיערך למה שמצפה לנו בעתיד הקרוב?‏

¹⁷ מאחר שישוע אמר שהקץ יבוא ‏’‏בשעה שלא תעלה על דעתנו’‏,‏ אין זה הזמן לנמנם מבחינה רוחנית או להיכנע לשטן ולעולמו המציעים לנו אשליות ופנטזיות הקוסמות לבשרנו (‏מתי כ״ד:‏44‏)‏.‏ אלוהים והמשיח מספרים לנו מעל דפי המקרא מה מצפה לנו בעתיד הקרוב ומסבירים כיצד נוכל לעמוד על המשמר.‏ עלינו לשים לב לרוחניותנו,‏ ליחסינו עם יהוה ולמקום שאנו נותנים לענייני המלכות.‏ כדי להיות מוכנים לבאות,‏ עלינו להיות מודעים למשמעות הזמנים ולאירועים המתרחשים סביבנו (‏ההת׳ כ״ב:‏20‏)‏.‏ חיינו מונחים על כף המאזניים!‏