במאה השביעית לפה״ס אשור הייתה האימפריה הגדולה ביותר בעולם,‏ שהרי היא ”‏השתרעה מקפריסין במערב ועד איראן במזרח,‏ ובשלב מסוים היא אפילו כללה את מצרים”‏,‏ כפי שנאמר בבלוג של המוזיאון הבריטי.‏ בירתה נינווה הייתה העיר הגדולה בעולם.‏ היא התרברבה באנדרטאות מרשימות,‏ בגנים מרהיבים,‏ בארמונות מפוארים ובספריות נרחבות.‏ תבליטי קיר מנינווה הקדומה מראים שהמלך אַשוּרְבַּנִיפַּל,‏ כמו מלכי אשור אחרים,‏ כינה את עצמו ”‏מלך העולם”‏.‏ באותה תקופה אשור ונינווה נראו בלתי מנוצחות.‏

עם זאת,‏ כשאשור הייתה בשיא עוצמתה,‏ צפניה,‏ נביא יהוה,‏ ניבא:‏ ”‏[‏יהוה]‏ ישמיד את אשור,‏ ויהפוך את נינווה לשממה,‏ צחיחה כמדבר”‏.‏ כמו כן,‏ נביאו של יהוה נחום ניבא:‏ ”‏בזזו כסף,‏ בזזו זהב!‏ .‏.‏.‏ העיר ריקה,‏ שוממה,‏ חרבה!‏ .‏.‏.‏ כל הרואה אותך ינוס ממך ויאמר,‏ ’‏נחרבה נינווה!‏’‏”‏ (‏צפ׳ ב׳:‏13;‏ נחום ב׳:‏9,‏ 10;‏ ג׳:‏7‏)‏ לשמע הנבואות האלה,‏ אנשים אולי תהו:‏ ’‏איך זה יכול להיות?‏ איך יכול לקרות דבר כזה שאשור העוצמתית תובס?‏’‏ זה ודאי נראה בלתי אפשרי.‏

בכל זאת,‏ הבלתי ייאמן קרה.‏ בסוף המאה השביעית לפה״ס הבבלים והמדים כבר הביסו את אשור.‏ עם הזמן נינווה ננטשה ונשכחה לגמרי.‏ ”‏עד ימי הביניים”‏,‏ מציין פרסום מטעם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק,‏ ”‏המקום ננטש ונקבר,‏ ואנשים הכירו את נינווה בעיקר מהמקרא”‏.‏ על־פי ארכיון מקוון של אגודה העוסקת בארכיאולוגיה מקראית,‏ עד תחילת המאה ה־19 ”‏איש לא ידע אם הבירה האשורית האדירה באמת הייתה קיימת אי פעם”‏.‏ אבל אז,‏ ב־1845,‏ הארכיאולוג אוסטין הנרי לֵיאַרְד החל בחפירות באתר נינווה.‏ ההריסות שנחשפו העידו על עברה המפואר של נינווה.‏

ההתגשמות המדויקת של הנבואות על נינווה מחזקת את הביטחון שלנו שנבואות המקרא הנוגעות לקיצן של המעצמות הפוליטיות של ימינו יתגשמו גם הן (‏דנ׳ ב׳:‏44;‏ ההת׳ י״ט:‏15,‏ 19–21‏)‏.‏