משפחתי התגוררה בטלוקור, כפר בצפון־מזרח צרפת. אבי היה צרפתי, ואמי איטלקייה. כשהייתי בן שמונה, עברנו לרומא וגרנו בפרבר עני של מעמד הפועלים. החיים בבית היו קשים. פעמים רבות פרצו ויכוחים אלימים בין הוריי בגלל בעיות כספיות.‏

כשהייתי בן 15, אמי עודדה אותי לצאת החוצה ולמצוא חברים. התחלתי להיעדר מהבית לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר. הידרדרתי לחברה רעה. יום אחד ניגש אליי אדם שנראה חברותי והציע לי לקחת סמים. הסכמתי כי רציתי להיראות בוגר. בעקבות זאת נשאבתי לעולם אפל של סמים והפקרות מינית. לא פעם התעללו בי מינית. הרגשתי שאין טעם לחיי, ולא היה לי אכפת אם אחיה או אמות. חשתי בדידות איומה. בגיל 16 שתיתי בקבוק ויסקי וקפצתי לאגם כי רציתי לשים קץ לחיי. כתוצאה מכך הייתי בתרדמת במשך שלושה ימים.‏

התחלתי להעריך את החיים, אבל גם הפכתי לאדם אלים וערמומי. הייתי מציע לאנשים מין, ואז מסמם אותם בביתם וגונב מהם את דברי הערך. גם הברחתי סמים ברחבי איטליה עבור ארגוני פשע גדולים. הרבה פעמים הסתבכתי עם המשטרה. חיי איבדו כל משמעות ויצאו מכלל שליטה. אך בכל זאת האמנתי שחייבת להיות סיבה לקיום שלי. התפללתי לאלוהים וביקשתי ממנו שייתן לי רק שנה אחת של אושר ושלווה.‏

בגיל 24 החלטתי לעבור לאנגליה. חיי היו בסכנה בשל קשריי עם סוחרי סמים. לפני שעזבתי ביקרתי את אמי והופתעתי לראות שם את אנונציאטו לוגרה * מדבר אתה על המקרא. הייתי מודע לעברו בעולם הפשע, ולכן נתקפתי פחד ושאלתי אותו מה הוא עושה אצלה.  הוא סיפר לי על השינויים הגדולים שהוא עשה בחייו כדי להפוך לאחד מעדי־יהוה, והוא ביקש ממני להבטיח לו שאדבר עם עדי־יהוה כאגיע לאנגליה. הסכמתי, אך לאחר שהגעתי לאנגליה תוך זמן קצר חזרתי לסורי.‏

יום אחד פגשתי עד־יהוה שחילק את כתבי העת המצפה ועורו! ברחוב סואן בלונדון. נזכרתי בהבטחה שלי לאנונציאטו וביקשתי ממנו שיעורי מקרא‏.‏

נדהמתי מהדברים שלמדתי מן המקרא. לדוגמה, התרגשתי מהכתוב ביוחנן א’. א’:9‏: ”אם נתוודה על חטאינו, הוא [אלוהים] יסלח לנו עליהם ויטהר אותנו מכל מעשה רע, שכן נאמן וצדיק הוא”. הפסוק הזה השפיע עליי עמוקות מפני שהרגשתי כל כך מלוכלך בגלל סגנון חיי. התחלתי מייד לנכוח באסיפות המתקיימות באולם המלכות של עדי־יהוה‏. חברי הקהילה קיבלו אותי בחום. כשראיתי את יחסי הידידות הקרובים ביניהם — דבר שתמיד השתוקקתי אליו — רציתי להיות חלק מהמשפחה הזו.‏

לא התקשיתי במיוחד להיגמל מהסמים ולנטוש את סגנון החיים הלא־מוסרי, אבל היה לי מאוד קשה לשנות את האישיות שלי. היה עליי ללמוד לנהוג באנשים בכבוד ובהתחשבות. למעשה, אני עדיין נאבק בתכונות שליליות. אך בעזרת יהוה הצלחתי להתקדם. לאחר שישה חודשים של לימוד המקרא, נטבלתי בשנת 1997 כאחד מעדי־יהוה.‏

לאחר שנטבלתי התחתנתי עם אישה צעירה ששמה ברברה, שגם היא הפכה לעדת־יהוה זמן מה קודם לכן. כשאחד מחבריי מהעבר ראה עד כמה השתניתי, הוא החליט ללמוד את המקרא. בהמשך הוא ואחותו הפכו לעדי־יהוה. לאחר מכן גם אחותה של סבתי, שהייתה אז מעל גיל 80, החלה ללמוד את המקרא ונטבלה לפני מותה.‏

כיום אני משרת כזקן־קהילה. אשתי ואני עוסקים במלוא זמננו בפעילות התנדבותית ועוזרים לדוברי איטלקית בלונדון ללמוד את המקרא. לפעמים אני שוקע בדיכאון כשאני נזכר בסגנון החיים הקודם שלי, אך ברברה תומכת בי מאוד. סוף סוף יש לי חיי משפחה יציבים ואב אוהב, כפי שתמיד רציתי. ביקשתי מאלוהים רק שנה אחת של אושר ושלווה, אבל הוא נתן לי מעל ומעבר!‏