נושא השער | כשאדם אהוב נפטר
להתמודד עם יגונך
יש לא מעט עצות בנושא, אך לא כולן יעילות. למשל, אולי יהיו שייעצו לך לא לבכות או לא לבטא כלל את רגשותיך. אחרים אולי ידחקו בך לעשות את ההיפך ולחשוף את כל רגשותיך. המקרא מציג השקפה מאוזנת יותר, העולה בקנה אחד עם מחקרים מודרניים.
בתרבויות מסוימות כשגבר בוכה הדבר נתפס כלא־גברי. אך האם באמת יש סיבה להתבייש כשבוכים, גם אם בפומבי? מומחים לבריאות הנפש מכירים בכך שהבכי הוא חלק טבעי מתהליך האבלות. ועם הזמן ההתאבלות תעזור לך להמשיך הלאה על אף גודל אובדנך. רגשות עצב מודחקים עלולים להזיק יותר מאשר להועיל. המקרא אינו תומך בתפיסה שזה פסול או לא־גברי לבכות בעת אבל. חשוב למשל על ישוע. כשמת אלעזר חברו היקר, בכה ישוע לעיני כול אף שהיה בכוחו להשיב אותו חזרה לחיים (יוחנן י״א:33–35).
התפרצויות כעס הן לא אחת חלק מהאבלות, במיוחד במקרים של מוות פתאומי ולא־צפוי. ישנן סיבות רבות העלולות להכעיס אדם השרוי באבל, כמו הערות לא־מתחשבות וחסרות בסיס מפי איש מכובד. ”הייתי רק בן 14 כשאבי נפטר”, אומר מייק מדרום אפריקה. ”בהלוויה הכומר האנגליקני אמר שאלוהים זקוק לאנשים טובים, ולכן הוא לוקח אותם בטרם עת. * זה הכעיס אותי כי היינו זקוקים נואשות לאבא שלנו. היום, אחרי 63 שנה, זה עדיין כואב”.
מה באשר לרגשי אשמה? במיוחד במקרה של מוות בלתי צפוי, האדם האבל עלול לחשוב שוב ושוב: ’זה לא היה קורה אם רק הייתי עושה את זה או את זה’. או יכול להיות שבפעם האחרונה שפגשת את המנוח היה ביניכם ויכוח. הדבר עלול להגביר את תחושת האשמה שלך.
אם אתה מתייסר בשל רגשי אשמה וכעס, חשוב שלא תאצור אותם בתוכך. במקום זאת, שוחח עם חבר שיקשיב לך ויעזור לך להבין שרגשות לא־רציונאליים אלה הם דבר שכיח אצל אנשים אבלים. המקרא מזכיר לנו: ”בכל עת אוהב הרֵע, ואח לצרה ייוולד” (משלי י״ז:17).
החבר הטוב ביותר שיכול להיות לאדם אבל הוא בוראנו, יהוה אלוהים. שפוך בפניו את לבך בתפילה כי ’הוא דואג לך’ (פטרוס א׳. ה׳:7). יתר על כן, הוא מבטיח ש”שלום אלוהים הנשגב מכל בינה” ישקיט את מחשבותיהם ורגשותיהם של כל העושים זאת (פיליפים ד׳:6, 7). בנוסף, הנח לאלוהים לעזור לך להחלים באמצעות המקרא, דברו המנחם. ערוך רשימה של פסוקים מנחמים. (ראה התיבה הנלווית.) תוכל גם ללמוד כמה מהם בעל־פה. הרהורים בדברים כאלה יכולים לעזור לך במיוחד בלילה כשאתה לבד ומתקשה להירדם (ישעיהו נ״ז:15).
לאחרונה איבד גבר בן 40, שנקרא לו ג׳ק, את אשתו היקרה שנפטרה מסרטן. ג׳ק אומר שלעיתים הוא חש בדידות עזה, אך התפילות עוזרות לו. ”כשאני מתפלל ליהוה”, הוא מסביר, ”אני אף פעם לא מרגיש לבד. הרבה פעמים אני מתעורר בלילה ולא מצליח להירדם שוב. לאחר שאני קורא פסוקים מנחמים מהמקרא, מהרהר בהם ושופך את אשר על לבי בתפילה, אני חש שרוגע ושלווה עילאית אופפים אותי, משקיטים את מחשבותיי ואת לבי ומאפשרים לי להירדם”.
נערה ששמה ונסה איבדה את אמה בעקבות מחלה. גם היא התנסתה בכוחה של התפילה. ”ברגעיי הקשים ביותר”, היא מספרת, ”הייתי קוראת בשמו של אלוהים ופורצת בבכי. יהוה הקשיב לתפילותיי ותמיד העניק לי את הכוח שהיה דרוש לי”.
מספר יועצים המתמחים בסיוע לאבלים מייעצים למי שמתקשים להתמודד עם היגון להיות מעורבים במתן עזרה לאחרים או לנדב מזמנם לשירות קהילתי כלשהו. הדבר יכול להסב שמחה ולהקל את כאב היגון (מעשי השליחים כ׳:35). משרתי אלוהים רבים שחוו אובדן נוכחו שעשייה למען אחרים העניקה להם נחמה רבה (קורינתים ב׳. א׳:3, 4).
^ 5 ס׳ המקרא אינו מלמד זאת. הוא מציין שלושה גורמים למוות (קהלת ט׳:11; יוחנן ח׳:44; רומים ה׳:12).