האם אלוהים מזדהה עם כאבך?
מה אנו לומדים מהבריאה
הזדהות מוגדרת כ”יכולת להרגיש כמו הזולת, לחוש כאילו אנו עומדים במקומו או נמצאים במצבו”. ד״ר ריק הנסון, מומחה לבריאות הנפש, מציין ש”ההזדהות טבועה בתוך עצמותינו”.
חומר למחשבה: מדוע יש לנו היכולת לגלות הזדהות וחמלה במידה העולה לאין שיעור על יכולתם של בעלי החיים? המקרא מלמד שאלוהים ברא את האדם בצלמו (בראשית א׳:26). מכיוון שנבראנו בצלם אלוהים יש ביכולתנו לשקף את אישיותו ואת תכונותיו הנעלות במידת מה. לפיכך אנשים אכפתיים העוזרים לזולת מתוך הזדהות, למעשה נוהגים כמו בוראנו מלא החמלה, יהוה אלוהים (משלי י״ד:31).
מה אנו לומדים מהמקרא על חמלתו של אלוהים
אלוהים מזדהה עם כאבנו, וליבו נעצב כשאנו סובלים. במקרא נאמר מה חש אלוהים לגבי סבלם של בני ישראל, אשר עבדו בפרך במצרים ונדדו 40 שנה במדבר: ”בכל צרתם לו צר” (ישעיהו ס״ג:9). שים לב שאלוהים לא רק הבחין במצוקתם, אלא כאב את כאבם ו’ידע את מכאוביהם’ (שמות ג׳:7). אלוהים אומר: ”הנוגע בכם נוגע בבָבַת עינו [”עיני”, תיקון סופרים]” (זכריה ב׳:12). כאשר אחרים פוגעים בנו, הוא חש את כאבנו.
אם אנחנו מלקים את עצמנו וחושבים שאיננו ראויים לחמלתו של אלוהים, נוכל לשאוב נחמה מן הכתוב במקרא: ”אלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכול” (יוחנן א׳. ג׳:19, 20). אלוהים מכיר אותנו טוב יותר מאיתנו. הוא מודע לגמרי לכל נסיבותינו, מחשבותינו ורגשותינו. הוא חש חמלה כלפינו.
אנו יכולים לפנות לאלוהים כדי לקבל נחמה, חוכמה ותמיכה, בידיעה שהוא מושיט עזרה לסובלים
מה עולה מכתבי־הקודש:
-
”תקרא ויהוה יענה, תשווע ויאמר: ’הנני!’” (ישעיהו נ״ח:9).
-
”’כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם’, נאום יהוה, ’מחשבות שלום, ולא לרעה, לתת לכם אחרית [עתיד] ותקווה. וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אליי, ושמעתי אליכם’” (ירמיהו כ״ט:11, 12).
-
”שימה [אֱסוף] דמעתי בנֹאדֶך. הלוא בספרתך [האין כל דמעותיי כתובות בספרך]?” (תהלים נ״ו:9).
אלוהים שם לב אלינו, מבין אותנו וחש את כאבנו
האם הידיעה שאלוהים מזדהה עם כאבנו יכולה לעזור לנו להתמודד עם קשיים? שים לב לסיפורה של מריה:
”כשאיבדתי את בני בן ה־18 לאחר שנתיים של מאבק בסרטן חשתי כאב בל יתואר. הרגשתי שהחיים כל כך קשים ולא צודקים. כעסתי על יהוה כי הוא לא התערב וריפא אותו.
”אחרי שש שנים שפכתי את ליבי בפני חברה אוהבת ואכפתית מהקהילה וסיפרתי לה שאני מרגישה שיהוה לא אוהב אותי. היא הקשיבה לי במשך שעות מבלי לקטוע אותי. לאחר מכן היא ציטטה לי פסוק שנגע לליבי. היה זה יוחנן א׳. ג׳:19, 20, שם כתוב: ’אלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכול’. היא הסבירה לי שיהוה מבין את כאבנו.
”למרות זאת היה לי קשה להרפות מהכעס. בהמשך קראתי את הכתוב בתהלים צ״ד:19: ’ברוב שׂרעפיי [דאגותיי] בקרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי’. הרגשתי שהפסוקים האלה נכתבו במיוחד בשבילי. עם הזמן גיליתי שזה מאוד מרגיע לספר ליהוה על הקשיים שלי, בידיעה שהוא מקשיב לי ומבין אותי”.
כמה מנחם לדעת שאלוהים מבין אותנו וחש את כאבנו! אם כן, מדוע יש כל כך הרבה סבל? האם אלוהים מעניש אותנו על מעשים רעים שעשינו? האם הוא מתכוון לשים קץ לסבל? השאלות הללו יזכו למענה במאמרים הבאים.