בחיפוש אחר חברה מושלמת

מה נפלא יהיה לראות עולם טוב יותר — עולם שבו אין כאבים,‏ מחלות ונכויות!‏ חברה אנושית שאינה יודעת פשע וסכסוכים מהם,‏ משפחה אנושית שאינה יודעת מוות.‏

אין ספק שכדי להשיג יעדים אלה צריך לחולל שינויים דרסטיים בבני האדם עצמם.‏ בעבר הועלו רעיונות להשבחת המין האנושי.‏ לפני כ־300,‏2 שנה כתב הפילוסוף היווני אפלטון:‏ ”‏יש לזווג את הזכרים הטובים ביותר עם הנקבות הטובות ביותר ככל שניתן,‏ ואת הנחוּתים עם הנחוּתות ככל הפחות”‏.‏ אך רק לאחרונה נעשו מאמצים רציניים להשביח את הגזע האנושי.‏ תחום זה כונה ”‏אוגניקה”‏ או מדע השבחת הגזע.‏

את המונח ”‏אוגניקה”‏ טבע ב־1883 המדען הבריטי סר פרנסיס גלטון,‏ דודנו של צ׳רלס דרווין.‏ המושג מקורו ביוונית ומשמעו ”‏מצטיין מלידה”‏ או ”‏אציל לפי התורשה”‏.‏ גלטון ידע שניתן להפיק תכונות רצויות של פרחים ובעלי חיים באמצעות הכלאה בררנית.‏ התיתכן השבחה של המין האנושי בשיטות דומות?‏ גלטון סבר שכן.‏ הוא טען שאילו חלק קטן מהעלויות והמאמצים המוקדשים להשבחת סוסים ובקר היו מושקעים ב”‏השבחת הגזע האנושי”‏,‏ היתה התוצאה ”‏חבורה של גאונים”‏.‏

בהשפעת כתביו של דרווין,‏ סבר גלטון שהגיעה העת שבני אדם יטלו לידיהם את השליטה בהתפתחותם.‏ בעשורים הראשונים של המאה העשרים צברו רעיונותיו של גלטון פופולריות רבה בקרב פוליטיקאים,‏ מדענים ואקדמאים באירופה ובארצות־הברית.‏ מנהיג של מעצמה נתן ביטוי לדעות הרווחות בימיו וכתב:‏ ”‏אין לחברה כל סיבה להתיר למושחתים להעמיד דורות נוספים מסוגם.‏ .‏.‏.‏ קבוצת חקלאים שלא היתה מאפשרת לבעלי החיים הטובים ביותר להתרבות ומותירה את הריבוי לבעלי הנתונים הגרועים ביותר היתה מתאימה להתאשפז במוסד לחולי נפש.‏ .‏.‏.‏ יום יבוא ונגיע למסקנה שחובתו העליונה של האזרח הטוב מהסוג הנכון היא לתרום מדמו לעולם,‏ ושאין לנו כל עניין לאפשר המשכיות לאזרחים מהסוג הלא נכון”‏.‏ מילים אלה הן פרי עטו של תיאודור רוזוולט,‏ הנשיא ה־26 של ארצות־הברית.‏

 בירידים ובתערוכות שנערכו בבריטניה ובאמריקה הוצגו חוקי התורשה,‏ בדרך כלל באוסף של חזירי ים מפוחלצים שהוצגו על גבי לוח אנכי.‏ הם סודרו כך שאפשר היה להבחין בשינויים הגנטיים בצבע הפרווה מדור אחד למשנהו.‏ קטעי הסברים הנלווים למוצגים הבהירו את מטרת הצגתם.‏ על אחד הלוחות היה כתוב:‏ ”‏תכונות אנושיות בלתי רצויות כגון פיגור שכלי,‏ מחלת הנפילה,‏ פשיעה,‏ אי שפיות,‏ אלכוהוליזם,‏ נטייה לעוני ומאפיינים רבים אחרים,‏ עוברים בתורשה במשפחות בדיוק כמו הצבע אצל חזירי ים”‏.‏ באחד מקטעי ההסברים נשאלה השאלה:‏ ”‏עד מתי אנחנו האמריקנים נדאג שהחזירים והתרנגולות והבקר שלנו יהיו מגזע משובח — ונותיר את הייחוס של ילדינו ליד המקרה?‏”‏

אוגניקה ויישומה

רעיונות אלו לא נותרו בגדר רעיונות היפותטיים.‏ עשרות אלפי ”‏בלתי רצויים”‏ עוקרו באמריקה הצפונית ובאירופה.‏ מטבע הדברים,‏ הגדרת מי או מה נחשב ל”‏בלתי רצוי”‏ היתה תלויה מאוד בדעותיהם של מקבלי ההחלטות ביחס לעיקור הכפוי.‏ במדינת מיזורי שבארה״ב הועלתה הצעת חוק שקראה לעיקור ”‏רוצחים,‏ אנסים,‏ שודדי דרכים,‏ גנבי תרנגולות,‏ מטמיני פצצות וגנבי מכוניות שהורשעו בדין”‏.‏ גרמניה הנאצית אף התקדמה צעד נוסף בניסיונה המוטעה להשיג גזע עליון תוך דור אחד.‏ לאחר העיקור הכפוי של כ־000,‏225 איש,‏ נטבחו תחת מסווה האוגניקה מיליונים נוספים — יהודים,‏ צוענים,‏ נכים ו”‏בלתי רצויים”‏ אחרים.‏

הברבריות של העידן הנאצי הביאה לכך שהאוגניקה קיבלה קונוטציה מכוערת.‏ רבים קיוו שתחום מחקר זה ינוח על משכבו,‏ ייקבר עם המיליונים שמתו בשמו.‏ והנה בשנות השבעים הופצו דיווחים על התקדמות מדעית בתחום הביולוגיה המולקולרית שהיה עדיין בחיתוליו.‏ היו שחששו שהתפתחויות אלו יביאו לתחייתם של הרעיונות השלילייים שסחפו את אירופה ואת אמריקה הצפונית.‏ למשל,‏ בשנת 1977 הזהיר ביולוג ידוע את עמיתיו בפורום של האקדמיה הלאומית למדע בנוגע לדנ״א רקומביננטי:‏ ”‏מחקר זה יקרב אותנו צעד נוסף להנדסה גנטית של  אנשים.‏ באופן זה ילמדו איך לעצב ילדים בעלי מאפיינים אידיאליים.‏ .‏.‏.‏ בפעם האחרונה הילדים האידיאליים היו בלונדינים עם עיניים כחולות וגנים אריים”‏.‏

רבים כיום סבורים שזה מגוחך להשוות את ההתקדמות בהנדסה הגנטית עם תוכניתו האוגנית של היטלר.‏ לפני שישים שנה היו דרישות מחמירות לטוהר הגזע.‏ כיום אנשים מדברים על שיפור הבריאות ואיכות החיים.‏ האוגניקה דאז היתה מושרשת בפוליטיקה ורוויה אי־סובלנות ושנאה.‏ מאחורי ההתפתחויות החדשות במחקר הגנטי עומדים אינטרסים מסחריים וביקוש של הצרכנים לשיפור הבריאות.‏ אך למרות ההבדלים הגדולים,‏ היעד של עיצוב אנשים על־ידי גנטיקה בהתאם לדעות הקדומות שלנו נשמע דומה מאוד לאוגניקה של פעם.‏

שינויים חברתיים באמצעות המדע

בשעה שאתה קורא מילים אלה,‏ מחשבי־על ממפים בשיטתיות את הגֶנום האנושי — סדרת ההוראות השלימה הצרובה בגנים שלפיה נקבעים גדילתנו וחלק ניכר מתכונותינו.‏ מחשבים אלה מקטלגים בקפידה את עשרות אלפי הגנים שנמצאים בדנ״א האנושי.‏ (‏ראה המסגרת ”‏בולשים אחר הדנ”‏א”‏.‏)‏ מדענים חוזים שלאחר איסוף ואחסון המידע,‏ ייעשה בו שימוש בעתיד הרחוק כמקור עיקרי להבנת הביולוגיה האנושית והרפואה.‏ מדענים מקווים שפענוח המסתורין של הגנום האנושי יסלול את הדרך לטיפול שיתקן או יחליף גנים פגומים.‏

רופאים מקווים שהמחקר הגנטי יוליד דור חדש של תרופות בטוחות אך גם חזקות,‏ אשר ימנעו מחלות או ירפאו אותן.‏ טכנולוגיה זו גם תאפשר לרופא לבדוק את הפרופיל הגנטי של החולה כדי לקבוע מראש איזו תרופה תתאים לו ביותר.‏

מלבד היתרונות של ההנדסה הגנטית בתחום הרפואה,‏ יש שרואים בה דרך לפתרון בעיות חברתיות.‏ מתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לתחילת שנות התשעים טענו אקדמאים,‏ שניתן יהיה לפתור חלק מהבעיות החברתיות על־ידי רפורמות כלכליות ומוסדיות ושיפור תנאי הסביבה של האנשים.‏ ואולם בשנים שלאחר מכן החריפו הבעיות החברתיות.‏ לדעתם של רבים,‏ הפתרון לבעיות הללו היה טמון בגנטיקה.‏ ויש החושבים כעת שתפקיד הגנים חשוב יותר מזה של הסביבה כגורם המשפיע על התנהגות אישית וקבוצתית.‏

ומה באשר למוות?‏ לדברי חוקרים,‏ גם לבעיה זו יימצא הפתרון בשיפור הדנ״א.‏ כבר עתה הכפילו המדענים את אורך החיים של זבוב הפירות ושל תולעים בעזרת טכניקות שלטענתם יהיו בנות יישום ביום מן הימים גם אצל בני אדם.‏ מנהל החברה למדעי הגנום האנושי אמר:‏ ”‏זו הפעם הראשונה שאנו יכולים להעלות על דעתנו אלמוות של האנושות”‏.‏

תינוקות לפי הזמנה?‏

בשל הדיווחים הנלהבים לגבי מה שנעשה ומה שייעשה בשנים הבאות,‏ אנשים עלולים להעלים עין מהמגבלות הקיימות ומהבעיות שיתעוררו עם יישום הטכנולוגיות החדשות.‏ כדי להדגים זאת נשוב לרגע לנושא התינוקות.‏ הסריקה הגנטית כבר נפוצה כיום.‏ השיטה  הנפוצה ביותר מתוארכת לשנות השישים.‏ רופא מחדיר מחט לרחמה של אשה הרה ולוקח דגימה של מי השפיר העוטפים את העובר.‏ אפשר לבדוק את הנוזל ולגלות אם העובר לוקה באחת מעשרות המחלות התורשתיות,‏ ביניהן תסמונת דאון וחוליה שסועה.‏ בדיקה זו מבוצעת על פי רוב לאחר השבוע ה־16 להיריון.‏ בדיקה חדשנית יותר מגלה פרטים אודות מבנה הגנים של העובר בשבועות השישי עד העשירי להיריון.‏

בדיקות אלה מאפשרות לרופאים לזהות הפרעות רבות,‏ אך ביכולתם לתקן את המצב רק ב־15 אחוז מהן.‏ כאשר בבדיקות מתגלות מחלה תורשתית או תוצאה שאינה חד משמעית,‏ עומדת בפני ההורים ההחלטה הכאובה — האם לבצע הפלה או ללדת את התינוק?‏ אונסק”‏ו קורייר מציין:‏ ”‏למרות שכיחותן של בדיקות הדנ״א שעל כל אחת מהן הוצא פטנט והיא נושאת רווחים — הגנטיקה לא הצליחה עד כה למלא את ההבטחות  הרברבניות בנוגע לריפוי גנטי.‏ הרופאים מגלים בסריקה מצבים ומחלות שאין בכוחם לרפא.‏ לכן,‏ הפלה מוצגת לעתים כטיפול”‏.‏

כמובן,‏ עם התקדמות הביוטכנולוגיה הרופאים מצפים שיהיו להם כלים טובים בהרבה לגלות ולתקן את הפגמים הגנטיים אשר גורמים לאנשים לחלות או להיות רגישים למחלות.‏ זאת ועוד,‏ המדענים מקווים שבסופו של דבר יצליחו להחדיר כרומוזומים מלאכותיים לגוף עובר אנושי כדי להגן עליו מפני מחלות כמו פרקינסון,‏ איידס,‏ סוכרת,‏ סרטן הערמונית וסרטן השד.‏ ליילוד תהא מערכת חיסונית חזקה יותר.‏ לא נפקד גם מקומן של התרופות העתידיות אשר ”‏ישפרו”‏ את העובר המתפתח,‏ אפשר שעל־ידי שינוי הגנים כך שיגדילו את האינטליגנציה וישפרו את הזיכרון.‏

אפילו המדענים האופטימיים ביותר מכירים בכך שיחלוף זמן רב בטרם יוכלו הורים לבחור מתוך קטלוג את הילד שהם רוצים.‏  אבל לרבים קוסם מאוד הרעיון להביא לעולם את ’‏ילד חלומותיהם’‏.‏ יש שיטענו שזה חוסר אחריות לא לנצל את הטכנולוגיה למניעת מחלות תורשתיות.‏ אחרי הכל,‏ הם טוענים,‏ אם אין כל פסול בשליחת ילדך לבתי הספר הטובים ביותר ולרופאים הטובים ביותר,‏ מדוע לא לנסות להוליד את התינוק המוצלח ביותר האפשרי?‏

חששות בנוגע לעתיד

יש גם מי שנותנים ביטוי לחששותיהם.‏ נאמר למשל בספר המאה של הביוטכנולוגיה ‏(‏The Biotech Century)‏‏:‏ ‏”‏אם ניתן יהיה למנוע סוכרת,‏ אנמיה חרמשית וסרטן על־ידי שינוי המבנה הגנטי של בני האדם,‏ מדוע לא להמשיך ולתקן ’‏הפרעות’‏ פחות קשות:‏ קוצר ראייה,‏ עיוורון צבעים,‏ דיסלקציה,‏ שמנוּת ושמאליוּת?‏ מה יוכל למנוע מהחברה להחליט שצבע עור מסוים נחשב להפרעה?‏”‏

מידע גנטי יהיה מבוקש ביותר על־ידי חברות ביטוח.‏ מה יקרה כשתתגלה בעיה  אפשרית בבדיקה טרום לידתית?‏ האם חברות ביטוח ילחצו על האם לבצע הפלה?‏ ואם תסרב לעשות זאת,‏ האם יוכלו להחליט שלא לכסות את ההוצאות?‏

חברות לייצור כימיקלים,‏ תרופות וביוטכנולוגיה מתחרות על מציאת פטנט לגנים ולאורגניזמים ועל דרכים לשלוט בהם.‏ המניע שעומד מאחורי זה הוא כמובן כלכלי — הפקת רווחים מטכנולוגיית העתיד.‏ רבים מהעוסקים בביואֶתיקה חוששים שהדבר יוביל ל”‏אוגניקה לצרכן”‏ שבמסגרתה יופעלו על הורים לחצים לבחור ילדים ”‏שאושרו מבחינה גנטית”‏.‏ קל לדמיין כיצד יתפוס עולם הפרסום מקום חשוב במגמה זו.‏

סביר להניח שהטכנולוגיות החדשות הללו לא יימצאו לכל דורש באזורים העניים בעולם.‏ כבר עתה באזורים רבים בעולם לא ניתן להשיג אפילו את הטיפול הרפואי הבסיסי ביותר.‏ גם במדינות המפותחות,‏ רפואה המבוססת על גנטיקה עלולה להיות אופציה המוצעת לעשירים בלבד.‏

חברה מושלמת

בתלי התלים של הספרות הנוגעת להישגים בתחום הביוטכנולוגיה מופיע לעתים קרובות הביטוי ”‏לשחק אלוהים”‏.‏ מאחר שאלוהים הוא המתכנן והבורא של החיים,‏ ראוי להביא בחשבון את תוכניתו שלו לגבי השגת שלימות.‏ ספר בראשית מספר שלאחר בריאת החיים על פני כדור הארץ,‏ ”‏וירא אלוהים את כל אשר עשה,‏ והנה טוב מאוד”‏ (‏בראשית א׳:‏31‏)‏.‏ הזוג האנושי הראשון היה מושלם מבחינה גנטית.‏ רק לאחר שמרד באלוהים המיט על עצמו ועל צאצאיו אי שלימות ומוות (‏בראשית ג׳:‏6,‏ 16–19;‏ רומים ה׳:‏12‏)‏.‏

יהוה אלוהים חפץ לראות סוף לחולי,‏ לסבל ולמוות.‏ לפני זמן רב הוא סיפק את האמצעי להצלת האנושות מבעיות אלה.‏ ספר ההתגלות מנבא על עת שבה אלוהים יתערב בענייני האנושות.‏ אנו קוראים בקשר לתקופה ההיא:‏ ”‏וימחה [‏אלוהים]‏ כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד,‏ כי הראשונות עברו”‏.‏ שינויים דרמתיים אלה לא יתחוללו כתוצאה מפריצת דרך מדעית של בני האדם,‏ אשר רבים מהם אינם מכירים כלל בקיומו של אלוהים,‏ וודאי שלא מהללים אותו.‏ לכן נאמר בהמשך הקטע:‏ ”‏אמר [‏יהוה אלוהים]‏ היושב על הכיסא:‏ ’‏הנני עושה הכל חדש’‏”‏ (‏ההתגלות כ״א:‏4,‏ 5‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

לאחר העיקור הכפוי של כ־000,‏225 איש בגרמניה הנאצית,‏ נטבחו תחת מסווה האוגניקה מיליונים נוספים ”‏בלתי רצויים”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

רופאים מקווים שהמחקר הגנטי יוליד דור חדש של תרופות בטוחות אך גם חזקות,‏ אשר ימנעו מחלות או ירפאו אותן

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 11]‏

מאז המקרה של הכבשה דולי שכפלו המדענים עשרות בעלי חיים — כולם מִתאים של בעלי חיים בוגרים.‏ האם ניתן יהיה ליצור בעזרת אותה טכנולוגיה כפילים אנושיים בוגרים?‏

 ‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 7]‏

האם ניתן לשכפל בני אדם?‏

ב־1997 כבשה ושמה דולי עלתה לכותרות ברחבי העולם.‏ מה היה מיוחד אצל דולי?‏ היא היתה היונק הראשון ששוכפל בהצלחה מתא בוגר‏,‏ אשר נלקח מבלוטת החלב של כבשה.‏ דולי הפכה ל”‏תאומה”‏ צעירה יותר של הכבשה שממנה נלקח התא.‏ לפני הניסוי עם דולי,‏ שכפלו המדענים בעלי חיים מִתאים עובריים‏.‏ מעטים סברו שניתן יהיה לשכפל תא מיונק בוגר כדי ליצור עוד בעל חיים בדמותו הגנטית המדויקת.‏ שכפול גנטי מתא של יצור בוגר מאפשר לצפות מראש את תכונותיו של הצאצא.‏

מטרת המדענים ששכפלו את דולי היתה להשביח את הבהמות שבחוות שהן מקור שלא יסולא בפז להפקת תרופות מחומרים המצויים בחלב.‏ הדו״ח לגבי הצלחתם של המדענים הופיע לראשונה בכתב־העת המדעי נייצ׳ר בפברואר 1997 תחת הכותרת ”‏ולד עצמאי שנוצר מִתאים עובריים ובוגרים של יונק”‏.‏ התקשורת ’‏קפצה על המציאה’‏ ופרסמה את הדיווח ואת המשתמע ממנו.‏ כעבור שבועיים הופיעה על שער טיים תמונתה של דולי לצד הכותרת ”‏היש סיכוי שבעתיד יהיה לך כפיל?‏”‏ באותו שבוע יצאה לאור בשבועון ניוזוויק סדרת מאמרים שנושאה ”‏האם נוכל לשכפל אנשים?‏”‏

מאז המקרה של דולי שכפלו המדענים עשרות בעלי חיים — כולם מִתאים של בעלי חיים בוגרים.‏ האם ניתן יהיה ליצור בעזרת אותה טכנולוגיה כפילים אנושיים בוגרים?‏ יש ביולוגים שיטענו שכן.‏ האם נעשה הדבר?‏ עדיין לא.‏ איאן וילמוט,‏ המדען הבריטי שעמד בראש את הצוות ששכפל את דולי מציין,‏ שיצירת כפילים היא כעת ”‏תהליך מאוד בלתי יעיל”‏ שגורם לשיעורי תמותה של עוברים הגבוהים פי עשרה בהשוואה לריבוי טבעי.‏

יש שיתהו,‏ ’‏מה היה קורה אם מישהו היה מוצא את הנוסחה המושלמת ומצליח ליצור כפילים של היטלר למשל?‏’‏ במאמץ להשקיט פחדים אלה,‏ וילמוט מדגיש שעל אף שהילד המשוכפל יהיה תאום זהה גנטית לאדם המקורי,‏ הוא יושפע מהסביבה ויפתח אישיות משלו בדיוק כפי שקורה אצל תאומים רגילים.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

בולשים אחר הדנ״א

גוף האדם הוא מִקבץ של כ־100 טריליון תאים.‏ לרוב התאים יש גרעין.‏ בכל גרעין יש 46 גופיפים הקרויים כרומוזומים.‏ בכל כרומוזום יש מולקולה בודדה המורכבת ממעין חוטים היוצרים סליל הדוק שנקרא דנ״א.‏ על פי אומדנים,‏ הדנ״א מכיל עד 000,‏100 גנים המסודרים כמו עיירות וערים לאורך כביש ראשי.‏ הגנים שלנו קובעים במידה רבה כל מאפיין של גופנו:‏ את התפתחותנו ברחם,‏ את מיננו ומבנה גופנו ואת הגדילה עד לשלב הבגרות.‏ כמו כן המדענים סבורים שטמון בתוך הדנ״א שלנו מעין ”‏שעון”‏ הקובע את אורך חיינו.‏

הדנ״א של בעלי חיים ובני אדם דומה מאוד.‏ לדוגמה,‏ המבנה הגנטי של שימפנזות שונה מזה של בני אדם באחוז אחד בלבד.‏ אך הבדל זה גדול פי עשרה מההבדלים בדנ״א של שני בני אדם כלשהם.‏ למרות זאת,‏ הבדלים קטנים לאין סוף אלה אחראים למאפיינים הרבים שהופכים כל אחד מאיתנו לאישיות בפני עצמה.‏

לפני קצת פחות מעשר שנים נטלו מדענים על עצמם משימה מסובכת — לקבוע את הסדר המדויק של המקטעים הכימיים בדנ״א של האדם.‏ משימה זו ידועה כפרויקט הגֶנום האנושי.‏ זהו פרויקט יומרני שהיקפו עצום ועלותו מסתכמת במיליארדי דולרים.‏ כמות הנתונים שייאספו במסגרתו תוכל למלא כ־200 כרכים,‏ שכל אחד מהם מכיל 000,‏1 עמודים בגודל של ספר טלפונים.‏ קריאת כל המידע הזה במשך 24 שעות ביום עשויה לארוך 26 שנים!‏

לא אחת מתעלמים אמצעי התקשורת מהעובדה שכאשר ייאגר כל המידע הזה יהא צורך לתרגמו.‏ יידרשו כלים חדשים לניתוח המידע.‏ זה דבר אחד לזהות גנים,‏ ודבר אחר לגמרי לדעת למה הם משמשים וכיצד הם פועלים זה על זה ביצירת אדם.‏ ביולוג ידוע כינה את פרויקט הגֶנום האנושי ”‏גביע הקסם הקדוש של הגנטיקה”‏.‏ אולם תיאור ריאליסטי יותר של הפרויקט הוצע על־ידי המומחה לגנטיקה אריק לנדר:‏ ”‏זו רשימת חלפים”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏אם הייתי נותן לך את רשימת החלפים של בואינג 777 המכילה 000,‏100 חלפים,‏ אינני סבור שהיית יכול לחברם יחד ובטח שלא להבין איך המטוס טס”‏.‏

‏[‏תרשים]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

תא

גרעין

כרומוזומים

דנ״א

זוג בסיסים