הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?
זנבו של החרדון
החרדון, סוג של לטאה, מסוגל לנתר בקלות ממשטח אופקי לקיר אנכי. אם המשטח חלקלק, הלטאה אומנם מאבדת את אחיזתה, אך לאחר שהיא מזנקת, היא עדיין מצליחה לנחות כראוי על הקיר. מה מאפשר לה לעשות זאת? הסוד טמון בזנבה.
נקודות למחשבה: כשלטאות אלה מזנקות ממשטח מחוספס, המספק להן אחיזה טובה, הן קודם כול מייצבות את גופן ומותחות את זנבן כלפי מטה. פעולה זו מאפשרת להן לזנק בזווית הנכונה. אולם כשהלטאות מנתרות ממשטח חלקלק, הן לרוב מאבדות את יציבותן ומזנקות בזווית הלא־נכונה. במקרים כאלה הן מתקנות את זווית גופן כשהן באוויר על־ידי הרמת זנבן כלפי מעלה. זהו תהליך מורכב. ”הלטאות חייבות לשנות בכל רגע את זווית זנבן בצורה מדויקת כדי לשמור על תנועה יציבה”, נאמר במחקר שפורסם מטעם אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ככל שהמשטח חלק יותר, כך צריכה הלטאה להרים את זנבה גבוה יותר על מנת לנחות כראוי.
בחינת זנב החרדון עשויה לסייע למהנדסים לתכנן כלי רכב רובוטי שיוכל לעבור בקלות בין סוגי משטחים שונים מבלי לאבד את יציבותו. ניתן יהיה להשתמש בכלי רכב זה לחיפוש ניצולים לאחר רעידות אדמה או אסונות אחרים. ”קלות התנועה של הרובוטים אינה מתקרבת כלל לזו של בעלי החיים”, אומר החוקר תומס ליבי, ”לכן כל דבר היכול להפוך את הרובוט ליציב יותר נחשב להישג”.
מה דעתך? האם זנב החרדון התפתח בתהליך אבולוציוני? או האם הוא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?