תפיסה רווחת: החיים נוצרו באופן אקראי מחומר דומם.‏

מדוע תשובה זו אינה מניחה את דעתם של רבים? כיום יש בידי המדענים מידע רב יותר מאי פעם באשר למבנה המולקולארי והכימי של היצורים החיים, אך הם עדיין מתקשים להגדיר במדויק מה הם חיים. קיים פער תהומי בין חומר דומם לבין התא החי הפשוט ביותר.‏

מדענים יכולים רק לשער אילו תנאים שררו עלי אדמות לפני מיליארדי שנים. הם חלוקים ביניהם בשאלה היכן נוצרו החיים. לדוגמה, יש הטוענים שהם נוצרו בתוך הר געש ואחרים מאמינים שהם נוצרו מתחת לקרקעית האוקיינוס. סברה נוספת היא שאבני הבניין של היצורים החיים התהוו במקום אחר ביקום והגיעו לכדור הארץ באמצעות מטאורים. אך סברה זו אינה מספקת מענה לשאלת מוצא החיים, אלא רק מעבירה את הסוגיה למקום אחר.‏

מספר מדענים משערים שהחומר התורשתי הקיים כיום התהווה ממולקולות פשוטות יותר. לטענתם, למולקולות הללו היה סיכוי גדול יותר להיווצר באופן אקראי מחומר דומם, והייתה להן היכולת לשכפל את עצמן. אולם לא נמצאו ראיות מדעיות לכך שהמולקולות הללו אכן היו קיימות, והמדענים לא הצליחו ליצור מולקולות כאלה במעבדה.‏

היצורים החיים מאחסנים ומעבדים מידע באופן ייחודי. התאים מעבירים את ההנחיות המצויות בקוד הגנטי שלהם, מפענחים אותן ופועלים על־פיהן. יש מדענים המדמים את הקוד הגנטי לתוכנת מחשב ואת המבנה הכימי של התא לחומרת מחשב. אולם האבולוציה אינה מסוגלת להסביר מהו מקור המידע.‏

מולקולות חלבון חיוניות לתפקוד התא. מולקולת חלבון מורכבת לרוב ממאות חומצות אמיניות המחוברות זו לזו ברצף מסוים. בנוסף, כל מולקולת חלבון חייבת להתקפל לצורה תלת־ממדית ייחודית כדי למלא את תפקידה. כמה מדענים הסיקו שההסתברות שאפילו מולקולת חלבון אחת תיווצר באופן אקראי שואפת לאפס. ”הואיל ולתפקוד התא דרושים אלפי חלבונים שונים”, כותב הפיזיקאי פול דיוויס, ”אין זה הגיוני להניח שהם נוצרו ביד המקרה העיוור”.‏

מסקנה: העובדה שחיים יכולים להיווצר רק מחיים עומדת בעינה גם לאחר עשרות שנות מחקר בכל ענפי המדע.‏

תפיסה רווחת: האורגניזם הראשון התפתח בהדרגה לשלל יצורים חיים, לרבות בני האדם, על־ידי מוטציות אקראיות ותהליך הברירה הטבעית.‏

מדוע תשובה זו אינה מניחה את דעתם של רבים? ישנם תאים בעלי מורכבות רבה יותר מתאים אחרים. על־פי אנציקלופדיה אחת, השאלה כיצד תאים פשוטים יכלו להתפתח לתאים מורכבים יותר ”נחשבת לא אחת לתעלומה האבולוציונית השנייה בגודלה לאחר שאלת מוצא החיים”.‏

מדענים גילו שבכל תא מצויות מכונות מולקולאריות מורכבות הבנויות ממולקולות חלבון הפועלות יחד לביצוע משימות סבוכות. הן נושאות חומרים מזינים וממירות אותם לאנרגיה, מתקנות חלקים בתא ומעבירות מסרים לאזורים שונים בתא. הייתכן שהמנגנונים המתוחכמים הללו התהוו והחלו לתפקד כתוצאה ממוטציות אקראיות ותהליך הברירה הטבעית? רבים סבורים שאין זה מתקבל על הדעת.‏

בעלי החיים ובני האדם מתפתחים מביצית מופרית. בשלבי ההתפתחות המוקדמים של העובר התאים מתחלקים ולבסוף מתמיינים לתאים בעלי צורות ותפקידים שונים. כך נוצרים האיברים השונים בגוף. האבולוציה אינה יכולה להסביר כיצד כל תא ”יודע” למה הוא צריך להפוך ובאיזה אזור בגוף הוא צריך להתמקם.‏

כיום המדענים מבינים שכדי שבעל חיים מסוים יתפתח לבעל חיים אחר, הכרחי שיתחוללו שינויים תוך־תאיים ברמה המולקולארית. אם המדענים אינם מסוגלים להמחיש כיצד התא ”הפשוט ביותר” יכול היה להיווצר בתהליכים אבולוציוניים, האם זה מתקבל על הדעת שמוטציות אקראיות ותהליך הברירה הטבעית הביאו לקיומם של שלל היצורים החיים בכדור הארץ? לדברי מייקל ביהי, פרופסור למדעי הביולוגיה, אף שהמחקרים ”מצביעים על מורכבות מפתיעה ומדהימה [במבנים הקיימים בעולם החי], לא הושגה כל התקדמות במציאת תשובה לשאלה כיצד המורכבות הזו יכלה להיווצר בתהליכים בלתי תבוניים”.‏

בני האדם הם יצורים בעלי תודעה ומודעות עצמית. הם מסוגלים לחשוב ולנתח דברים בהיגיון, לגלות תכונות מוסריות, כגון נדיבות והקרבה עצמית, ולהבחין בין טוב לרע. מוטציות מקריות והברירה הטבעית אינן יכולות להסביר מדוע האדם ניחן בתכונות הייחודיות הללו.‏

מסקנה: חרף העובדה שרבים טוענים בתוקף שאין עוררין על כך שהחיים נוצרו על־ידי תהליכים אבולוציוניים, יש שאינם משתכנעים מההסברים של תורת האבולוציה באשר למוצא החיים והתפתחותם.‏