האם אתה מעריך את מה שקיבלת?
”ואנחנו קיבלנו... את הרוח שמאת אלוהים, כדי שנדע את הדברים שנתן לנו אלוהים בטובו” (קור”א ב’:12).
1. איזו אמירה נפוצה נשמעת לעיתים קרובות?
רבים שמעו את המילים: ’אתה לא מעריך את מה שיש לך עד שאתה מאבד זאת’. האם אתה מרגיש כך לפעמים? קיימת אצלנו הנטייה שלא להעריך במידה מספקת דברים שיש לנו מילדות. לדוגמה, אדם הגדל במשפחה עשירה עלול להתייחס כמובן מאליו אל מה שיש לו. כך קורה לעיתים לצעירים שבשל חוסר ניסיון אינם מבינים לגמרי מה הם הדברים החשובים באמת בחיים.
2, 3. (א) ממה צריכים להישמר הצעירים המשיחיים? (ב) מה יעזור לנו להוקיר את מה שיש לנו?
2 אם אתה צעיר, אולי בשנות העשרה או בשנות ה־20 המוקדמות לחייך, מה הם הדברים החשובים לך? חייהם של רבים בעולם סובבים סביב דברים חומריים — משכורת טובה, בית יפה ומוצרי הייטק חדישים. אך אם רק הדברים האלה מעסיקים אותך, חסר לך משהו חשוב — עושר רוחני. למרבה הצער, מיליונים כיום אינם מחפשים עושר רוחני. אתם הצעירים, שגדלתם להורים משיחיים, חייבים להישמר שלא לשכוח כמה יקרה המורשת הרוחנית שקיבלתם (מתי ה’:3). חוסר הערכה עלול להוביל לתוצאות עגומות שאולי ישפיעו עליך לכל שארית ימיך.
3 אך אתה יכול למנוע זאת. מה יעזור לך להוקיר את מורשתך הרוחנית? הבה נדון במספר דוגמאות מקראיות שיעזרו לנו להבין מדוע יהיה זה חכם מצדנו להוקיר את מורשתנו הרוחנית. הדוגמאות האלו יכולות לסייע לכל משיחי, ולא רק לצעירים, להוקיר את מה שיש להם מבחינה רוחנית.
לא הייתה להם הערכה
4. מה אנו למדים על בניו של שמואל מן הכתוב בשמואל א’. ח’:1–5?
4 אנו מוצאים במקרא דמויות אשר זכו למורשת רוחנית עשירה אבל לא העריכו אותה. כך היה במשפחתו של שמואל הנביא, ששירת את יהוה מגיל צעיר ורכש לעצמו שם טוב לפני אלוהים (שמ”א י”ב:1–5). שמואל הציב דוגמה ראויה לחיקוי לבניו, יואל ואביה. אבל הם לא העריכו זאת, ועשו את הרע. המקרא מוסר שבניגוד לאביהם, הם ’היטו משפט’ (קרא שמואל א’. ח’:1–5).
5, 6. מה עלה בגורלם של בניו ונכדו של יאשיהו?
5 כך היה עם בניו של יאשיהו. יאשיהו הציב דוגמה מעולה כעובד יהוה. כאשר נתגלה ספר תורת אלוהים והוקרא באוזניו, הוא עשה מאמצים כבירים ליישם את הדרכת יהוה. הוא פעל למיגור עבודת האלילים והספיריטיזם מן הארץ, ועודד את העם לשמוע בקול יהוה (מל”ב כ”ב:8; כ”ג:2, 3, 12–15, 24, 25). איזו נחלה רוחנית עשירה קיבלו בניו! שלושה מבניו ואחד מנכדיו הפכו עם הזמן למלכים, אך איש מהם לא גילה הערכה כלפי מה שהוענק לו.
6 יהואחז בנו של יאשיהו ירש ממנו את המלכות, אבל הוא עשה את ”הרע בעיני יהוה”. הוא מלך שלושה חודשים בלבד עד אשר נאסר בידי פרעה מלך מצרים, ובהמשך מת בשבי (מל”ב כ”ג:31–34). אחריו מלך אחיו יהויקים למשך 11 שנה, וגם הוא לא העריך את מה שקיבל מאביו. בשל דרכו הפסולה ניבא עליו ירמיהו: ”קבורת חמור ייקבר” (יר’ כ”ב:17–19). יורשיו הנוספים של יאשיהו — בנו צדקיהו ונכדו יהויכין — לא היו טובים מקודמיהם; איש מהם לא בחר ללכת בדרכו הטובה של יאשיהו (מל”ב כ”ד:8, 9, 18, 19).
7, 8. (א) כיצד זלזל שלמה במורשתו הרוחנית? (ב) מה נוכל ללמוד מן הדמויות המקראיות שזלזלו במורשתן הרוחנית?
7 שלמה המלך קיבל רבות מאביו דוד. אף שבא מרקע רוחני יוצא מגדר הרגיל והחל את דרכו בצורה טובה ומוצלחת, הוא איבד עם הזמן את הערכתו כלפי הדרך הנכונה. ”ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו היטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים; ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלוהיו כלבב דויד אביו” (מל”א י”א:4). כתוצאה מכך איבד שלמה את חסדו של יהוה.
8 כמה עצוב שאותם אנשים שבאו מרקע כל כך מבטיח החמיצו את ההזדמנות לעשות את הישר בעיני אלוהים! אך אין זה נכון לגבי כל הצעירים, הן בימי המקרא והן בימינו. הבה נבחן מספר דוגמאות חיוביות של צעירים המהווים מודל לחיקוי עבור המשיחיים הצעירים.
הם העריכו את מה שקיבלו
9. איזו דוגמה למופת הציבו בני נוח? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
9 בניו של נוח הציבו דוגמה למופת. אביהם נצטווה לבנות תיבה ולהכניס לתוכה את בני ביתו. בני נוח הבינו את הצורך לעשות את רצון יהוה. קרוב לוודאי שהם שיתפו פעולה עם אביהם. ברבות הימים הם עזרו לו לבנות את התיבה, ואחר כך נכנסו לתוכה (בר’ ז’:1, 7). לאיזו מטרה? בבראשית ז’:3 נאמר שהם הכניסו בעלי חיים אל התיבה ”לחַיות זרע על פני כל הארץ”. גם בני אדם ניצלו. בני נוח הוקירו את מה שקיבלו מאביהם, ותודות לכך הייתה להם הזכות לתרום לשימור המין האנושי ולכינונה המחודש של עבודת אלוהים האמיתית על פני הארץ המטוהרת (בר’ ח’:20; ט’:18, 19).
10. כיצד גילו ארבעת העברים הצעירים בבבל הערכה כלפי האמיתות שלמדו?
10 בחלוף מאות שנים הוכיחו ארבעה עברים צעירים שהם למדו מה באמת חשוב בחיים. חנניה, מישאל, עזריה ודניאל נלקחו לבבל בשנת 617 לפה”ס. הם היו צעירים נבונים וטובי מראה שיכלו בקלות להשתלב באורח החיים הבבלי, אבל הם לא עשו כן. ממעשיהם עולה בבירור שהם זכרו את מורשתם, כלומר את מה שלימדו אותם. הארבעה התברכו מאוד משום שיישמו בקפידה את הלקחים הרוחניים שלמדו בילדותם (קרא דניאל א’:8, 11–15, 20).
11. כיצד הפיקו אחרים תועלת מן הרקע הרוחני של ישוע?
11 דיוננו בדוגמאות הטובות לא יהיה שלם אם לא נזכיר את ישוע, בן אלוהים. הוא קיבל רבות מאביו והוקיר זאת עד מאוד. הערכתו כלפי מה שלמד מתבטאת במילים: ”אומר אני את הדברים האלה על־פי מה שלימד אותי האב” (יוח’ ח’:28). כמו כן, הוא רצה שאחרים יפיקו תועלת ממה שניתן לו. הוא אמר להמונים: ”גם לערים אחרות עליי לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, כי לשם כך נשלחתי” (לוקס ד’:18, 43). הוא עזר למאזיניו להכיר בצורך ’לא להיות חלק מן העולם’, אשר בכללותו אינו מוקיר דברים רוחניים (יוח’ ט”ו:19).
הוקר את מה שקיבלת
12. (א) באיזה מובן הכתוב בטימותיאוס ב’. ג’:14–17 נכון לגבי צעירים רבים כיום? (ב) אילו שאלות על המשיחיים הצעירים לשאול את עצמם?
12 בדומה לצעירים שעליהם דיברנו, אולי גם אתה גדלת להורים המסורים ליהוה אלוהים. אם כן, ייתכן מאוד שהדברים שנאמרו בכתבי־הקודש על טימותיאוס נכונים גם לגביך. (קרא טימותיאוס ב’. ג’:14–17.) מהוריך ”למדת” מיהו אלוהי האמת וכיצד להשביע את רצונו. סביר מאוד להניח שהוריך החלו ללמד אותך מינקותך. הדבר תרם במידה רבה לכך ש’החכמת לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע’ ושנעשית ”מצויד לגמרי” לשירות אלוהים. אך השאלה החשובה היא: האם תעריך את מה שקיבלת? אולי עליך לערוך בחינה עצמית. שאל שאלות כגון: ’מה אני חש לגבי האפשרות להיות חלק משורה ארוכה של עדים נאמנים? מה אני חש לגבי הזכות להיות בין המעטים יחסית עלי אדמות אשר מוכרים כיום על־ידי אלוהים? האם אני מבין עד כמה ייחודית וגדולה הזכות לדעת את האמת?’
מה אתה חש לגבי האפשרות להיות חלק משורה ארוכה של עדים נאמנים? (ראה סעיפים 9, 10, 12)
13, 14. עם איזה פיתוי מתמודדים חלק מן הצעירים המשיחיים, ומדוע לא יהיה זה נבון מצדם להיכנע לפיתוי? הבא דוגמה.
13 ישנם צעירים שאומנם גדלו להורים משיחיים, אך אינם רואים את הניגוד החד בין גן העדן הרוחני שיש לנו כיום לבין עולמו הקודר של השטן. יש שאף התפתו לטעום מסגנון החיים של העולם. אבל האם היית קופץ מול מכונית נוסעת רק כדי לראות עד כמה מכאיב — או קטלני — יהיה הדבר? ודאי שלא! באותו אופן, אין לנו צורך ללכת ב”מסלול מנוון של הוללות” בעולם זה רק כדי לגלות עד כמה מייסר הדבר (פט”א ד’:4).
14 גֶ’נֶר, המתגורר באסיה, גדל במשפחה משיחית ונטבל בגיל 12. אך בנעוריו החל להימשך לדרכי העולם. הוא מספר: ”רציתי להתנסות ב’חופש’ שהעולם מציע”. ג’נר החל לנהל חיים כפולים. בגיל 15 כבר אימץ לעצמו חלק מהרגליהם הפסולים של חבריו. הוא שתה וקילל כמוהם. ג’נר נהג לחזור הביתה מאוחר בלילה אחרי ששיחק ביליארד ומשחקי מחשב אלימים עם חבריו. אבל עם הזמן הוא הבין שקסמי העולם אינם מעניקים סיפוק אמיתי. זו הייתה דרך חיים ריקה מתוכן. הוא מספר על חזרתו אל הקהילה: ”אני עדיין מתמודד עם קשיים רבים, אבל הם מעטים בהשוואה לברכות שמעניק יהוה”.
15. על מה צריכים לחשוב צעירים שלא גדלו להורים משיחיים?
15 כמובן, ישנם צעירים אחרים המתרועעים עם הקהילה שלא גדלו להורים משיחיים. אם אתה אחד מהם, חשוב על הזכות הנפלאה שיש לך להכיר ולשרת את הבורא! יש מיליארדי אנשים בעולם, ולכן זו ברכה של ממש להיות בין אלה שבטובו משך אותם אליו יהוה וגילה להם את האמת המקראית (יוח’ ו’:44, 45). כיום רק 1 מתוך 1,000 איש בערך מכיר במדויק את האמת, ואתה ביניהם. האין זו סיבה לשמחה עבור כולנו, בלי קשר לאופן שבו למדנו את האמת? (קרא קורינתים א’. ב’:12.) ג’נר אומר: ”שערותיי סומרות כשאני חושב על זה. מי אני שיהוה, ריבון היקום, מכיר אותי?” (תהל’ ח’:5) אחות משיחית מאותו אזור אומרת: ”תלמידים חשים גאווה רבה רק מעצם העובדה שהמורה מכיר אותם. זו זכות גדולה פי כמה שהמורה הנאדר יהוה מכיר אותנו!”
מה אתה תעשה?
16. איזו בחירה נבונה כדאי למשיחיים הצעירים לעשות כיום?
16 בהתחשב בזכות הנפלאה שיש לך, מדוע שלא תהיה נחוש יותר להיות בין המעטים יחסית העושים את הדבר הנכון בחיים? כך תוכל להצטרף לשורה ארוכה של משרתי אלוהים נאמנים. יהיה זה הרבה יותר נבון מאשר ללכת אחרי רוב הצעירים אשר צועדים עם העולם במעין ערפול חושים אל האבדון (קור”ב ד’:3, 4).
17–19. מה יעזור לך לראות באיזון את היותך שונה מן העולם?
17 אין זה אומר, כמובן, שתמיד קל להיות שונה מן העולם. אך אם תחשוב על כך תיווכח שמן החוכמה להיות שונים. לדוגמה, חשוב על ספורטאי אולימפי. אין ספק שכדי להגיע לרמתו היה עליו להיות שונה. נדרש ממנו מן הסתם לשלול מעצמו דברים רבים שהיו גוזלים מזמנו ומתשומת לבו והיו מגבילים את הזמן שיכול היה להקדיש לאימונים. מאידך, הנכונות מצדו להיות שונה מחבריו אפשרה לו להתאמן עוד יותר ולהגיע ליעדו.
18 השקפת החיים הרווחת בעולם מעידה על ראייה לטווח קצר. אם מתוך ראייה לטווח ארוך תהיה שונה מן העולם ותימנע מדרכיו ההרסניות מבחינה מוסרית ורוחנית, תשיג ”אחיזה איתנה בחיים האמיתיים” (טימ”א ו’:19). האחות שצוטטה קודם לכן אומרת: ”אם תהיה נאמן למה שאתה מאמין בו, אתה תרגיש נפלא בסופו של יום. אתה תוכיח לעצמך שיש לך את הכוח ללכת נגד הזרם של עולם השטן. מעל לכול, אתה כביכול תראה את יהוה אלוהים גאה בך ומחייך אליך! ככה תרגיש טוב עם זה שאתה שונה!”
19 החיים חסרי תכלית כאשר מתמקדים אך ורק במה שניתן להשיג כעת (קהלת ט’:2, 10). אם אתה צעיר ואתה חושב ברצינות על תכלית חייך ועל החיים הנצחיים שיוכלו להיות לך, האם לא יהיה זה חכם מצדך לא ”להתהלך כגויים” אלא לחיות חיים בעלי משמעות אמיתית? (אפ’ ד’:17; מל’ ג’:18).
20, 21. במה נזכה בעתיד אם נחליט את ההחלטות הנכונות, ומה מצופה מאתנו?
20 אם נחליט את ההחלטות הנכונות, נוכל ליהנות כיום מחיים מספקים ובעתיד ’לרשת את הארץ’ — ולחיות לנצח נצחים. מצפות לנו אינספור ברכות נפלאות העולות על כל דמיון (מתי ה’:5; י”ט:29; כ”ה:34). עם זאת, אלוהים אינו מעניק לנו ברכות ללא הבחנה; הוא דורש מאתנו משהו. (קרא יוחנן א’. ה’:3, 4.) אבל אין ספק שהמאמצים לשרתו בנאמנות כדאיים!
21 מה גדולה היא הזכות לקבל כל כך הרבה מאת אלוהים! יש לנו ידע מדויק לגבי דברו והבנה ברורה של האמת על אלוהים ועל מטרותיו. בידינו הזכות לשאת את שמו ולהיות עדיו. אלוהים מחזק אותנו ואומר לנו שהוא עומד לצדנו (תהל’ קי”ח:7). הבה כולנו, צעירים כמבוגרים, נגלה הערכה ונחיה את חיינו בצורה המעידה על רצון אמיתי להעניק ליהוה ”כבוד לעולמים” (רומ’ י”א:33–36; תהל’ ל”ג:12).
