רבים שואלים את עצמם: ’אם אלוהים יודע הכול, והוא מכיר את מחשבותיי ואת צרכיי, מדוע אני צריך להתפלל?’ זו שאלה הגיונית. הרי בכתבי־הקודש נאמר שאלוהים ’יודע מה הם צרכינו עוד בטרם נבקש ממנו’ (‏מתי ו’:8‏). דוד המלך הכיר בעובדה זו באמרו: ”אין מילה בלשוני, הן יהוה ידעת כולה” (‏תהלים קל”ט:4‏). אם כן, מדוע חשוב שנתפלל לאלוהים? כדי לענות על שאלה זו נראה מה כתוב במקרא לגבי תפילותיהם של משרתי אלוהים.‏ *

במקרא נאמר יהוה * אלוהים יודע הכול, אך כתבי־הקודש גם מלמדים שהוא אינו מעוניין רק לדעת פרטים על עובדיו ותו לא (‏תהלים קל”ט:6;‏ רומים י”א:33‏). זיכרונו הבלתי מוגבל אינו דומה למחשב שמאחסן נתונים לגבי אנשים ללא מחשבה או רגש. למעשה, אלוהים מגלה עניין רב במחשבותינו הכמוסות ביותר מכיוון שהוא רוצה שנקרב אליו (‏תהלים קל”ט:23, 24;‏ יעקב ד’:8‏). מסיבה זו המקרא מעודד את משרתי אלוהים להתפלל אליו אף שהוא כבר מודע היטב לצורכיהם הבסיסיים (‏מתי ו’:6–8‏). ככל שנשתף יותר את בוראנו במחשבותינו, כך נקרב אליו יותר ויותר.‏

ייתכן שלעיתים איננו יודעים בדיוק מה לבקש בתפילה. במצב כזה חשוב לזכור שאלוהים יכול להבין אפילו את הרגשות שאיננו מסוגלים לבטא במילים. הואיל והוא יודע הכול על נסיבותינו, הוא יכול להשתמש בידע הזה כדי למלא את צרכינו (‏רומים ח’:26, 27;‏ אפסים ג’:20‏). כאשר אנו מבחינים בכך שאלוהים פעל למעננו, גם אם בדרך לא־ישירה, אנו מרגישים יותר קרובים אליו.‏

המקרא נוסך בנו את הביטחון שהאל הכול יכול עונה לתפילותיהם של משרתיו הנאמנים, אך הוא גם מסביר מדוע אלוהים אינו מקשיב לכל התפילות. לדוגמה, בימים שבהם פשטה האלימות בקרב בני ישראל, הורה אלוהים לנביא ישעיהו לומר לעם: ”גם כי תרבו תפילה, אינני שומע; ידיכם דמים מלאו” (‏ישעיהו א’:15‏). ברור אפוא שמי שמזלזלים בחוקיו של אלוהים או מתפללים ממניעים לא־נאותים אינם יכולים לצפות שאלוהים ישמע את תפילותיהם (‏משלי כ”ח:9;‏ יעקב ד’:3‏).‏

מצד שני, המקרא מציין: ”אם נבקש דבר כרצונו, ישמע אותנו” (‏יוחנן א’. ה’:14‏). האם משמע הדבר שאלוהים ייענה לכל בקשה של עובדיו? לא בהכרח. חשוב למשל על השליח פאולוס שהתחנן לאלוהים שלוש פעמים שיסיר ממנו ”קוץ בבשר” (‏קורינתים ב’. י”ב:7, 8‏). ייתכן שפאולוס סבל ממחלת עיניים כרונית, ומצבו ודאי תסכל אותו מאוד. הוא קיבל את מתת הריפוי ואף הקים אדם לתחייה, אך למרות כל זאת היה עליו להשלים עם מחלתו (‏מעשי השליחים י”ט:11, 12; כ’:9, 10‏). אף־על־פי שהתשובה לתפילותיו של פאולוס לא עלתה בקנה אחד עם רצונו, הוא היה אסיר תודה על המענה שקיבל מאלוהים (‏קורינתים ב’. י”ב:9, 10‏).‏

אומנם אלוהים חולל נסים כמענה לתפילותיהם של כמה ממשרתיו בימי המקרא, אך אפילו אז לא היה זה דבר שבשגרה (‏מלכים ב’. כ’:1–7‏). למעשה, מספר אנשי אמונה הרגישו שאלוהים אינו עונה לתפילותיהם, והדבר טרד את מנוחתם. דוד המלך שאל: ”עד אנה, יהוה, תשכחני? [ל]נצח?” (‏תהלים י”ג:2‏) אך לאחר שנזכר כמה פעמים נחלץ יהוה לעזרתו, התחזק ביטחונו באלוהיו. בהמשך התפילה הוא ציין: ”ואני בחסדך בטחתי” (‏תהלים י”ג:6‏). בדומה לדוד הנאמן, גם משרתי אלוהים בימינו צריכים להתמיד בתפילה עד שהם יבחינו במענה לתחינותיהם (‏רומים י”ב:12‏).‏

אלוהים ממלא את צרכינו האמיתיים.‏

הורים אוהבים אינם נענים באופן אוטומטי לכל בקשותיהם של ילדיהם, וכך ראוי. באופן דומה, לעיתים אלוהים אינו עונה לבקשותינו בדרך או במועד שציפינו. אולם אנו יכולים להיות בטוחים שבדומה לאב אוהב, בוראנו ימלא את צרכינו האמיתיים במועד הנכון ובדרך הנכונה (‏לוקס י”א:11–13‏).‏

לעיתים אלוהים עונה בדרכים לא־ישירות.‏

ייתכן שאנו מתמודדים זמן רב עם קושי כלשהו ומבקשים מאלוהים שיביא פתרון לבעיה. אך אם הבעיה אינה נפתרת באורח פלא, האם עלינו להסיק שיהוה אינו עונה לתפילותינו? במקום להסיק מסקנה זו, עדיף שננסה להבחין אם אלוהים העניק לנו תמיכה בדרכים לא־ישירות. לדוגמה, אולי חבר טוב עזר לנו בדיוק בזמן הנכון (‏משלי י”ז:17‏). האם היה זה יהוה שהניע את אותו חבר להושיט לנו עזרה? ייתכן מאוד שכן. בנוסף, אלוהים יכול לענות לתחינותינו דרך המקרא. ניתן למצוא בו הנחיות נבונות שיעזרו לנו להתמודד עם מצבים קשים (‏טימותיאוס ב’. ג’:16, 17‏).‏

במקרים רבים אלוהים אינו מסיר את בעיותיהם של משרתיו, אלא נוסך בהם את הכוח הדרוש להם כדי להתמודד עמן (‏קורינתים ב’. ד’:7‏). לדוגמה, ישוע התחנן בפני אביו השמימי שלא ייתן לו לעבור ניסיון קשה כי הוא חשש שהדבר ימיט חרפה על שם אלוהים. כתשובה לתפילתו שלח יהוה מלאך שחיזק אותו (‏לוקס כ”ב:42, 43‏). בדומה לכך, אלוהים יכול להשתמש בחבר קרוב כדי לומר לנו דברי עידוד בדיוק בזמן שאנו זקוקים לכך (‏משלי י”ב:25‏). תשובות מהסוג הזה אינן תשובות ישירות, ולכן עלינו לגלות ערנות ולשים לב באילו דרכים אלוהים עונה לתפילותינו.‏

אלוהים עונה לתפילות בזמן הנכון בעיניו

במקרא נאמר שהאל הכול יכול פועל למען הענווים בעת המתאימה (‏פטרוס א’. ה’:6‏). לכן אם אנו מרגישים שתשובתו של יהוה לבקשותינו הכנות מתעכבת, אל לנו לראות בכך חוסר אכפתיות מצדו. למעשה, מאחר שלבוראנו האוהב יש זווית ראייה רחבה לאין ערוך, הוא עונה לתפילותינו באופן הטוב ביותר עבורנו.‏

לדוגמה, תאר לעצמך שילדך מבקש שתקנה לו אופניים. האם מייד תיענה לבקשתו? אם אתה חושב שהוא עדיין קטן מכדי לרכוב על אופניים, ודאי תחליט לדחות את הקנייה. אך בהמשך אולי תיענה לבקשתו כשתראה שזה הזמן המתאים ביותר לעשות זאת. באותו אופן, אם נתמיד לבקש בתפילה בקשות הולמות, אלוהים ימלא את ’משאלות לבנו’ בזמן הנכון (‏תהלים ל”ז:4‏).‏

המקרא מעודד את משרתי אלוהים לא להמעיט בערכה של התפילה. אך אולי אתה חושב: ’קל יותר לומר מאשר לעשות’. אמת, אם אנו מתמודדים עם בעיה שאינה מרפה או אם חווינו אי־צדק, אולי יהיה לנו קשה לחכות שאלוהים יענה לתפילותינו. במצב כזה חשוב לזכור את מה שלימד ישוע באשר להתמדה בתפילה.‏

 ישוע סיפר משל על אלמנה ענייה שפנתה שוב ושוב לשופט רשע וביקשה ממנו שיעשה עמה צדק (‏לוקס י”ח:1–3‏). אף־על־פי שהשופט סירב בתחילה לעזור לה, לבסוף הוא אמר לעצמו: ”אדאג שייעשה עמה צדק, כדי שלא תמשיך לבוא ולייגע אותי בתביעותיה האינסופיות” (‏לוקס י”ח:4, 5‏). בשפת המקור נעשה שימוש בביטוי ציורי כדי להסביר מדוע השופט הקדיש לאלמנה מזמנו. הוא עשה זאת כדי שהיא לא ”תכה אותו מתחת לעין”, כלומר תפגע במוניטין שלו.‏ * אם שופט רשע מוכן לעזור לאלמנה ענייה רק כדי לשמור על המוניטין שלו, על אחת כמה וכמה שאלוהינו האוהב ינהג בצדק עם ”הזועקים אליו יומם ולילה”! ישוע אמר שאלוהים ”ידאג שייעשה עמם צדק מהר” (‏לוקס י”ח:6–8‏).‏

גם אם אנו מרגישים שלא נותר בנו עוד כוח לבקש עזרה או תמיכה, אל לנו לומר נואש. אם נתמיד בתפילה, נוכיח שאנו באמת רוצים לאפשר לאלוהים להשפיע על חיינו. גם נלמד להבחין כיצד אלוהים עונה לתפילותינו, וכתוצאה מכך נקרב אליו. נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יענה לתפילותינו ההולמות אם נמשיך להתפלל באמונה (‏לוקס י”א:9‏).‏