מרקוס 6:1-56
ו הוּא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם וְנִכְנַס אֶל עִירוֹ,+ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אִתּוֹ.
2 בְּשַׁבָּת לִמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְרֹב הַשּׁוֹמְעִים הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דְּבָרָיו וְאָמְרוּ: ”מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?+ מַדּוּעַ נִתְּנָה לוֹ הַחָכְמָה הַזֹּאת, וְכֵיצַד הוּא יָכוֹל לְחוֹלֵל אֶת הַגְּבוּרוֹת הַלָּלוּ?+
3 הַאֵין זֶה הַנַּגָּר,+ בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם,+ וַאֲחִיהֶם שֶׁל יַעֲקֹב,+ יוֹסֵף, יְהוּדָה וְשִׁמְעוֹן?+ וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו כָּאן אִתָּנוּ!” וְהוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.
4 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אֶת הַנָּבִיא מְכַבְּדִים בְּכָל מָקוֹם מִלְּבַד בְּעִירוֹ, בְּקֶרֶב קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ”.+
5 עַל כֵּן, לֹא הָיָה יָכוֹל לְחוֹלֵל שָׁם גְּבוּרוֹת; רַק עַל חוֹלִים מְעַטִּים שָׂם אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתָם.
6 חֹסֶר אֱמוּנָתָם הִדְהִים אוֹתוֹ, וְהוּא סָבַב וְלִמֵּד בַּכְּפָרִים שֶׁבָּאֵזוֹר.+
7 קָרָא אֵלָיו אֶת הַשְּׁנֵים עָשָׂר וּמֵאָז וְאֵילָךְ שָׁלַח אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם;+ כְּמוֹ כֵן, נָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת.+
8 הוּא גַּם הוֹרָה לָהֶם שֶׁלֹּא לָקַחַת לַדֶּרֶךְ דָּבָר מִלְּבַד מַקֵּל; לֹא לֶחֶם, לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף* בַּחֲגוֹרוֹתֵיהֶם.+
9 עוֹד הוֹרָה לָהֶם לִנְעֹל אֶת סַנְדְּלֵיהֶם וְלֹא לִלְבֹּשׁ שְׁתֵּי כֻּתּוֹנוֹת.*
10 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנְסוּ לְבַיִת, הִשָּׁאֲרוּ בּוֹ עַד שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת הָאֵזוֹר.+
11 וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יַקְשִׁיבוּ לָכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִשָּׁם נַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם”.+
12 הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ וְקָרְאוּ לָאֲנָשִׁים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה,+
13 וְגַם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים+ רַבִּים וּמָשְׁחוּ חוֹלִים רַבִּים בְּשֶׁמֶן וְרִפְּאוּ אוֹתָם.
14 הַשְּׁמוּעוֹת עַל כָּךְ הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְאָמְרוּ עָלָיו: ”יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים, וְלָכֵן הוּא מְסֻגָּל לְחוֹלֵל גְּבוּרוֹת”.+
15 וְאִלּוּ אֲחֵרִים אָמְרוּ: ”זֶה אֵלִיָּהוּ”, וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: ”נָבִיא הוּא כִּנְבִיאֵי קֶדֶם”.+
16 כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הוֹרְדוֹס, אָמַר: ”זֶה יוֹחָנָן שֶׁאֶת רֹאשׁוֹ עָרַפְתִּי. הוּא קָם”.
17 הוֹרְדוֹס עָצַר אֶת יוֹחָנָן וְכָבַל אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, שֶׁאוֹתָהּ נָשָׂא לְאִשָּׁה,+
18 כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס: ”אָסוּר הָיָה לְךָ לָקַחַת אֶת אֵשֶׁת אָחִיךָ”.+
19 עַל כֵּן הוֹרוֹדְיָה נָטְרָה לוֹ וְרָצְתָה לְהָרְגוֹ, אַךְ הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדָהּ,
20 שֶׁכֵּן הוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו, כִּי יָדַע שֶׁיּוֹחָנָן הוּא אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ.+ וּבְכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ, לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָנוֹ, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן.
21 שְׁעַת הַכֹּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ+ וְהִזְמִין אֶת אֲנָשָׁיו הַבְּכִירִים, אֶת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְאֶת נִכְבְּדֵי הַגָּלִיל.+
22 בְּמַהֲלַךְ הַמִּשְׁתֶּה נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה, רָקְדָה וְהֵסֵבָּה הֲנָאָה לְהוֹרְדוֹס וְלַמְּסֻבִּים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַנַּעֲרָה: ”בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי כָּל מָה שֶׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ”,
23 וְהִבְטִיחַ לָהּ בִּשְׁבוּעָה: ”כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת”.
24 הִיא יָצְאָה וְשָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ: ”מָה עָלַי לְבַקֵּשׁ?” הֵשִׁיבָה לָהּ: ”אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל”.
25 מִיָּד מִהֲרָה פְּנִימָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ: ”אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל עַל מַגָּשׁ”.+
26 הַמֶּלֶךְ הִתְעַצֵּב מְאוֹד, אַךְ לֹא רָצָה לְסָרֵב לָהּ בִּגְלַל שְׁבוּעוֹתָיו וְהַמְּסֻבִּים.
27 מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן. יָצָא הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר.
28 הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ עַל מַגָּשׁ, נָתַן לַנַּעֲרָה וְהִיא נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ.
29 כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַל כָּךְ תַּלְמִידָיו, בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר.
30 נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ עַל כָּל מָה שֶׁעָשׂוּ וְלִמְּדוּ.+
31 אָמַר לָהֶם: ”בּוֹאוּ לְבַדְּכֶם אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט”,+ שֶׁכֵּן רַבִּים בָּאוּ וְהָלְכוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתָם.
32 לְפִיכָךְ הֵם שָׁטוּ בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם כְּדֵי לִהְיוֹת לְבַדָּם.+
33 הָיוּ שֶׁרָאוּ אוֹתָם עוֹזְבִים, וּלְאַחַר שֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְרַבִּים רָצוּ לְשָׁם מִכָּל הֶעָרִים וְהִקְדִּימוּ אוֹתָם.
34 כַּאֲשֶׁר יָרַד מִן הַסִּירָה רָאָה הֲמוֹן עַם רַב. הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם+ כִּי הָיוּ כְּצֹאן לְלֹא רוֹעֶה,+ וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים.+
35 הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת וְתַלְמִידָיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: ”הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת.+
36 שַׁלַּח אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הַיִּשּׁוּבִים וְהַכְּפָרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה וְיִקְנוּ לְעַצְמָם אֹכֶל”.+
37 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: ”תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם אֹכֶל”. אָמְרוּ לוֹ: ”הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר* וְנִתֵּן אוֹתוֹ לָאֲנָשִׁים כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ?”+
38 שָׁאַל אוֹתָם: ”כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּבִדְקוּ”. אַחֲרֵי שֶׁבָּדְקוּ, אָמְרוּ: ”חָמֵשׁ, וְגַם שְׁנֵי דָּגִים”.+
39 הוּא הוֹרָה לְכֻלָּם לָשֶׁבֶת בִּקְבוּצוֹת עַל הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק,+
40 וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים.
41 לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרֵךְ.+ אָז בָּצַע אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְנָתַן לַתַּלְמִידִים כְּדֵי שֶׁיְּחַלְּקוּ אוֹתָן לַהֲמוֹנִים, וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק וְנָתַן לְכֻלָּם.
42 הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ,
43 וּבִשְׁאֵרִיּוֹת הַלֶּחֶם שֶׁאָסְפוּ מִלְּאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים, מִלְּבַד מָה שֶׁנּוֹתַר מִן הַדָּגִים.+
44 מִסְפַּר הַגְּבָרִים שֶׁאָכְלוּ מִן הַלֶּחֶם הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
45 מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֵאִיץ יֵשׁוּעַ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וְלָשׁוּט אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם לְכִוּוּן בֵּית צַיְדָא, וְאִלּוּ הוּא נִשְׁאַר לְשַׁלֵּחַ אֶת הַהֲמוֹנִים.+
46 הוּא נִפְרַד מֵהֶם וְעָלָה לְהַר כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל.+
47 לְאַחַר שֶׁיָּרַד הָעֶרֶב הָיְתָה הַסִּירָה בְּאֶמְצַע הַיָּם, וְהוּא הָיָה לְבַדּוֹ בַּיַּבָּשָׁה.+
48 כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהֵם מִתְקַשִּׁים לַחְתֹּר בִּגְלַל הָרוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה נֶגְדָּם, הָלַךְ לִקְרָאתָם עַל פְּנֵי הַיָּם בְּעֵרֶךְ בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית;* אַךְ הוּא הִתְכַּוֵּן* לַחְלֹף עַל פְּנֵיהֶם.
49 הֵם רָאוּ אוֹתוֹ הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם וְחָשְׁבוּ בְּלִבָּם: ”זֶה חֶזְיוֹן תַּעֲתוּעִים!” וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק,
50 שֶׁכֵּן כֻּלָּם נִבְהֲלוּ לְמַרְאֵהוּ. מִיָּד פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: ”הִתְעוֹדְדוּ! זֶה אֲנִי; אַל תִּפְחֲדוּ”.+
51 הוּא נִכְנַס אֲלֵיהֶם לַסִּירָה וְהָרוּחַ שָׁכְכָה. כִּרְאוֹתָם זֹאת אָחֲזָה בָּהֶם תַּדְהֵמָה גְּדוֹלָה,
52 כִּי לֹא עָמְדוּ עַל מַשְׁמָעוּת נֵס כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וַעֲדַיִן הָיוּ חַסְרֵי הֲבָנָה בִּלְבָבָם.
53 הֵם שָׁטוּ לְעֵבֶר הַחוֹף, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְגִנּוֹסָר עָגְנוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם.+
54 מִיָּד כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הַסִּירָה זִהוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים.
55 הֵם רָצוּ בְּכָל הָאֵזוֹר וְהֵבִיאוּ אֶת הַחוֹלִים עַל גַּבֵּי אֲלֻנְקוֹת לַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁהוּא שָׁם.
56 בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו — בַּכְּפָרִים, בֶּעָרִים אוֹ בַּיִּשּׁוּבִים — הִנִּיחוּ אֶת הַחוֹלִים בַּשְּׁוָקִים וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיַּרְשֶׁה לָהֶם רַק לָגַעַת בִּכְנַף מְעִילוֹ.+ וְכָל מִי שֶׁנָּגְעוּ בּוֹ נִרְפְּאוּ.
הערות שוליים
^ מילולית, ”נחושת”.
^ או ”כותונת נוספת”.
^ בערך מהשעה שלוש בבוקר עד הזריחה בשש בבוקר.
^ או ”עמד”.
