חלק 15
מה אומרים כתבי־הקודש על המשיח?
”נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך” (דברים י”ח:18).
אלוהים גילה בהדרגה פרטים על מוצאו של המשיח ועל תפקידו. להלן מספר דוגמאות:
מה הבטיח אלוהים לאברהם באשר למשיח?
אלוהים אמר לאברהם הנאמן שהמשיח — ה’זרע’ המובטח — יהיה אחד מצאצאיו. ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי” (בראשית כ”ב:18).
מה אמר אלוהים ליצחק?
אלוהים חזר באוזני יצחק על ההבטחה שנתן לאברהם: ”והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך, ... והתברכו בזרעך כל גויי הארץ” (בראשית כ”ו:3, 4).
מה אמר משה על המשיח?
כאשר עמדו בני ישראל להיכנס אל הארץ המובטחת, אמר להם משה: ”נביא מקרבך, מאחיך, כמוני, יקים לך יהוה אלוהיך — אליו תשמעון” (דברים י”ח:15).
מה הבטיח אלוהים לדוד באשר למשיח?
”והקימותי את זרעך אחריך, אשר יֵצא ממעיך; והכינותי את ממלכתו. ... כיסאך יהיה נכון עד עולם” (שמואל ב’. ז’:12, 16).
”אני בכור אתנהו, עליון למלכי ארץ. לעולם אשמור לו חסדי, ובריתי נֶאֱמֶנֶת לו. ושמתי לעד זרעו, וכיסאו כימי שמיים” (תהלים פ”ט:28–30).
כיצד נתן ירמיהו הנביא משנה תוקף להבטחות הללו?
”’אצמיח לדוד צמח צדקה’, ... כי כה אמר יהוה: ’לא ייכרת לדוד איש יושב על כיסא בית ישראל’” (ירמיהו ל”ג:15, 17).
מה יאפיין את המשיח?
”ונחה עליו רוח יהוה, רוח חוכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה... ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענווי ארץ. ... אליו גויים ידרושו” (ישעיהו י”א:1, 2, 4, 10).
היכן ייוולד המשיח?
”ואתה בית לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה, ממך לי יֵצא להיות מושל בישראל, ומוצאותיו מקדם, מימי עולם” (מיכה ה’:1).
מתי נועד לבוא המשיח?
”שָׁבוּעִים שבעים נחתך [נגזרו]... מן דניאל ט’:24–26). אם כן, נובא שהמשיח יופיע לפני חורבן בית שני.
מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד [מנהיג], שבועים שבעה, ושבועים שישים ושניים. ... ואחרי השבועים שישים ושניים ייכרת משיח, ואין לו, והעיר והקודש ישחית עַם נגיד הבא. ... ועד קץ [תהיה] מלחמה” (המילה ’שבוע’ כאן משמעה שבע שנים. ’שבעים השבועות’ — 490 שנה — החלו ב־455 לפה”ס, השנה שבה העניק ארתחשסתא מלך פרס לנחמיה את הצו לשקם ולבנות מחדש את ירושלים. שישים ותשעה השבועות ”עד משיח נגיד” הסתיימו ב־29 לספירה. *
מדוע היה על המשיח למות?
ישעיהו ניבא שהמשיח יידחה ו’ייגזר מארץ חיים’, ושחייו ישמשו כקורבן ”אָשָׁם”. הוא ’יצדיק רבים’, כלומר יַקנה להם מעמד של צדקה, ויישא את ”עוונותם” (ישעיהו נ”ב:13 עד נ”ג:12; ויקרא ז’:1). קורבנו נועד ”להָתֵם חַטָּאת [לשים קץ לחטאים] ולכפר עוון” (דניאל ט’:24).
כיצד המשיח ’השבית זבח ומנחה’? (דניאל ט’:27)
לאחר שהקריב המשיח קורבן מושלם לא היה עוד צורך להקריב זבחים אחרים, והדבר לא נדרש עוד מטעם אלוהים. זאת הסיבה שאלוהים לא מנע את חורבן בית המקדש ואת השבתת הזבחים.
^ ס' 22 ראה הספר מה באמת מלמד המקרא? עמ’ 198 וגם הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב’, עמודים 899–904 (אנג’). שני הפרסומים יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.